|
|
|
אז אמרתי לה מיפגרת אחת שונאת אותך
נו באמת, אני יודעת שזה לא הכי בוגר
אבל זאת לא אני
זו הילדה הקטנה שנכנסה לי בפנים
והוספתי
חמורה
בחיים לא אזמין אותך לעוד מסיבה!
והיא ?
רק שתקה.
[ רכושו של השד ]
בוקר בא לערוג ה
בוקר בוקר
בא.
[ רכושו של השד ]
במבט אחורה קדימה ולצדדים
זה המעשה הכי טפשי/אנוכי שעשית בכל חייך .
כועסת ? בטח שאני כועסת מה חשבת לעצמך כשהלכת ?
שאשמח, שארקוד לבד בסלון ?
אבל אמרו לי אסור לשפוט, כל אחד והבחירות שלו .
רק שאני צריכה לחיות את הבחירות שלך וזה כל כך כואב ועצוב .שאני כועסת .......
המזל שלך ואולי בעיקר שלי שאני אוהבת אותך כל כך ועם התחושה הזאת אני חיה יום יום את חסרונך . וסולחת .
אוהבת
אני עובדת המון
עובדת ועובדת
כשצריך גם בשבתות וחגים
חבר התלונן אתמול ששכחתי אותו
ניני מיללת שאני כבר לא אוהבת אותה שאין לי זמן עבורה
ואני עובדת ועובדת
ואז בשנייה שאני לא עומדת על המשמר
מוצאת עצמי במיטה כואבת כולי
וירוס אכזרי עם אצבע מאשימה נוזף
את ילדה רעה לא שמעת בקול אבאמא שאמרו לך שאת עובדת קשה מידי שאת נראת עייפה
שתנוחי !
וכך מצאתי עצמי כמו נקבה בכיינית
זולגת במיטה מחבקת תמונה ומבקשת ממנה להתקשר
איכס עליה איכס עלי
לא בא לי על כל החגים האלה
לא בא לי לקנות משו לחג, זה מזכיר לי ימים אחרים של שיחות לפני, מה נקנה ? טוב תדאגי את הפעם .
ואז אני קמה בבוקר וחושבת שאני לא לבד עם החוסר .
ופרחים עושים נחמד בלב ושוב מזכירים לי את חלקת אלוהים הקטנה שהשקט בה קשה מנשוא.
לכאן ולכאן הכל שאלה איך מסתכלים .(לא כך הכל ?)
חג שמח לכל שונאי ומוקירי ושכל חלומותינו יצאו מעבדות לחרות.
[ רכושו של השד ]
התעוררתי הבוקר מסיוט
ולרגע כבר לא ידעתי מי אני
רבות דובר על " האינטואיציה הנשית "
ונזכרתי שפעם נאמר לי שאני חסרת אינטואיציה לחלוטין
אז.........
התעוררתי ושאלתי את עצמי בחרדה אולי אני בכלל גבר בתחפושת אישה ?
והבלבול נמשך ככל שהמשכתי ושאלתי את עצמי
מי אני ?
ברברה לא ענתה .
אספתי חלק מהדברים שאמרו עלי אי פעם
קשה
קרה
מטורפת אבל לא במובן הטוב
צדקנית
בלתי נסבלת
עקשנית כמו חמור
אההההה גם חסרת אינטואיציה ועוד.
אז.....................
עמדתי מול המראה ושאלתי
מראה מראה מי הכי יפה בכל העיר?
המראה חייכה
האישה שממולי חייכה
נזכרתי
וידעתי .
ויהי סיוט ויהי בוקר
יום חדש ונפלא
[ רכושו של השד ]
אתמול נסעתי לבקר אישה אחת שאני מאוד אוהבת ומעריכה.
רציתי לספר לה המון דברים.
בדקות הראשונות עוד דיברתי ....... ואז נותרתי יושבת. רגלי על "השולחן " היחיד בביתה, שותקת .
מה יש להגיד ? צורה לשיחה שכזאת חשבתי לעצמי, עברו הימים מלמלתי והלכתי .
עם קשר ובלי, השבוע איש צעיר אמר המון דברים בשלב מסוים של השיחה עשיתי מה שאני יודעת מצוין לעשות.
התנתקתי , זה המקום שהנפש כבר לא יכולה להכיל ונסוגה למקום הבטוח שלה .
אני מתורגלת בזה .
פעם נורא היה חשוב לי לנסות להיות מושלמת , זה סוג של כיסוי שלא יראו את כל השריטות והפגמים .
או .......... יש לי לא מעט . אז מה ?
אז ככה .
גם מהאישה ההיא בשלב מסוים התנתקתי נפשית לא יכולתי להכיל את הכאב יותר . הנשיקה שאז היא העיפה ולא לעברי חדרה אצלי עמוק ..
" יותר מידי ניתוקים יש למדי אותם אחרת " .
העולם לא באמת גדול ומפחיד זה הבפנים שלנו שעושה עבודה מצוינת .
אז מה ליידי את לא מושלמת ? ממש לא וטוב לי היום בשעה זאת של השבת לפרוק מעלי את השיט הזה פעם אחת ולתמיד .
אז מה את ?
אני מה שתמיד חלמתי להיות.
אני .
ואת מצטערת על כל אותם התנתקויות/טעויות ?
לא . בכל זמן נתון עשיתי הכי טוב שידעתי .
כל יום מתים קצת
ונולדים הרבה מחדש .
[ רכושו של השד ]
צרופי מקרים
צרופי אותיות
צרופי מילים
מדליק אותי
הצטרפות מילים היוצרת מקרים
או הצטרפות מקרים היוצרת מילים
כך ישבתי וחשבתי כשקראתי מילים שקטות, מנסה לנהל דיאלוג אינטליגנטי עם העשבים .
ניזכרתי שלפני שנים היכרתי אדם שתרחישים מוזרים קרו לאנשים שניסו להרע לו מעולם לא שאלתי לפשר העיניין זאת הייתה בדיחה שכזאת .
האם זה היה צרוף מקרים או אולי מילים ?
[ רכושו של השד ]
לא פעם אמרו לי שאני אישה קשה .
אתמול כשמרחתי בנדיבות חמאה על פרוסת חלה נפלאה תהיתי
האם נולדתי חמאה קשה
או
שהמפגש עם בני אנוש הפך אותי לכזאת .
בשמחות
[ רכושו של השד ]
הבוקר נזכרתי שלפני הרבה שנים במשך חודשים ספורים העברתי את עצמי תרגיל פסיכולוגי .
כל בוקר לפני שהבית היה מתעורר הסתגרתי בחדר העבודה שלי כחצי שעה וניהלתי יומן כתיבה ....... שפכתי בלי צנזורה .
שנה או יותר לאחר מכן שבתי לקרוא את מספר המחברות העבות שהצטבר מאותם ימים כתובים .
מרתק היה .
אין ספק יש משהו מאוד משחרר בלשפוך מילים ולהתחיל כך את היום .
שנים השתמשתי בבלוג הזה כמשחרר הלאומי, שנים אני כבר לא .
בוקר טוב יומני היקר בלהבלהבלהבלה.
מאחר וביקשתי לשרוף את גופתי אין כמו ניירת אישית להצית את המדורה כשזמנה יגיע ..........
.(עוד 40 שנה )עד אז יהיה הר של כתובים .
כל שנותר לקנות מחברת מתאימה ולהתחיל שוב במלאכה .
מומלץ ביותר, פורקן ללחצים ומלמד .
[ רכושו של השד ]
