שלו

אתמול נסעתי לבקר אישה אחת שאני מאוד אוהבת ומעריכה.
רציתי לספר לה המון דברים.
בדקות הראשונות עוד דיברתי ....... ואז נותרתי יושבת. רגלי על "השולחן " היחיד בביתה, שותקת .
מה יש להגיד ? צורה לשיחה שכזאת חשבתי לעצמי, עברו הימים מלמלתי והלכתי .
עם קשר ובלי, השבוע איש צעיר אמר המון דברים בשלב מסוים של השיחה עשיתי מה שאני יודעת מצוין לעשות.
התנתקתי , זה המקום שהנפש כבר לא יכולה להכיל ונסוגה למקום הבטוח שלה .
אני מתורגלת בזה .
פעם נורא היה חשוב לי לנסות להיות מושלמת , זה סוג של כיסוי שלא יראו את כל השריטות והפגמים .
או .......... יש לי לא מעט . אז מה ?
אז ככה .

גם מהאישה ההיא בשלב מסוים התנתקתי נפשית לא יכולתי להכיל את הכאב יותר . הנשיקה שאז היא העיפה ולא לעברי חדרה אצלי עמוק ..

" יותר מידי ניתוקים יש למדי אותם אחרת " .

העולם לא באמת גדול ומפחיד זה הבפנים שלנו שעושה עבודה מצוינת .

אז מה ליידי את לא מושלמת ? ממש לא וטוב לי היום בשעה זאת של השבת לפרוק מעלי את השיט הזה פעם אחת ולתמיד .
אז מה את ?
אני מה שתמיד חלמתי להיות.
אני .

ואת מצטערת על כל אותם התנתקויות/טעויות ?
לא . בכל זמן נתון עשיתי הכי טוב שידעתי .


כל יום מתים קצת
ונולדים הרבה מחדש .

[ רכושו של השד ]