לפני 15 שנים. 9 בספטמבר 2009 בשעה 10:10
בלי לראות את האדון מספר ימים
בלי ללכת לעבודה ולהרוויח פרנסתי ולהצדיק קיומי
בלי סיגריות
אין שלוות נפש
והעצבים פה מאיימים לשבור את הקירות.
שלו
לפני 15 שנים. 9 בספטמבר 2009 בשעה 6:29
מאתמול בלי סיגריות
עכשיו אני קוז'אק סטייל .
אחרי שהבנתי שזאת סתם שפעת ולא חזיר
הגעתי למסקנה שאני בכלל חמור .
לפני 15 שנים. 8 בספטמבר 2009 בשעה 17:27
היא צלצלה לדרוש בשלומי
מודאגת נשמעה
ולי זה נשמע הזוי
ומאז אני בוכה .
משתעלת
ובוכה
משתעלת
ובוכה .
יופי שולה .
לפני 15 שנים. 8 בספטמבר 2009 בשעה 8:24
איך הצלחתי במומחיות לגדל ילדים
יותר ציניים
פחות נחמדים
יותר בוטים
ממני .
והס מלהזכיר חכמים ממני (זה לפחות אשמתו של האבא )
איפה טעיתי ?
ויקומו המלפפונים ויכו את הגננת . אאוצ' כואב לי .
לפני 15 שנים. 8 בספטמבר 2009 בשעה 5:20
כשאמא אחת קמה בבוקר
ולא מסוגלת לקום
וכואב כשהיא משתעלת
וילד אחד במיטה מצונן
מי יפרנס
מי יבשל
וצריך סנדוויצים להכין
ויש מלא דברים לעשות
מה קורה ?
נותנת לעצמי 3 שעות של התפרקות ושיעול
וזהו .
אין מצב לפינוק .
וכל הסלעים שהיו
הפכו עם הזמן
לאבק הנישא ברוח .(לא יודעת האם בלילה עברו לי השורות בראש או קראתי אותם פעם )
לפני 15 שנים. 7 בספטמבר 2009 בשעה 3:35
שנים שלא שמעתי אותו קורא לי כך
הנחתי את הטלפון בוהה בחלל .
צלקות אני סוחבת מכל השנים
שום דבר שנעשה במכוון להרע
הכל מתוך אהבה ענקית שפוספסה
כמעט 5 שנים
ובתוכי אני מפוצלת
עדיין מגינה עליו לפעמים כאילו והיה התינוק שלי
עדיין זוכרת שגדלתי על ברכיו
עדיין יודעת שבכל דקה משעות היממה
אם יצטרך עזרה אהייה שם למענו
לא כבת זוג אף פעם לא יותר
כאם ילדיו
כאישה שאיבדה תמימותה
שאיבדה את אהובה
שאיבדה את ההבנה
מה זאת מערכת יחסים נכונה
כאישה שכל כך אהבה
גבר אחד מפוספס .
ואישה אחת שלא ידעה להיות ....
הוא היה הגבר היחידי שהערצתי
למדתי שלא מעריצים אנשים
או שאוהבים
או שלא .
לפני 15 שנים. 6 בספטמבר 2009 בשעה 7:15
יש ימים כאלה שכל מה שאני רוצה
זה את מנת הערסול שלי
משהו שלא היה לי אף פעם .
עצוב נוראאאאאאא
דוקא מצחיק מאוד
הבנתי
שזה לא הם
זאת אני שלא .
אז לפעמים אני חושבת
ללכת לבית זונים
לשלם טבין ותקילין
ולקבל מנת עירסול
ישר לווריד .
וחוץ מזה שאני עדיין בונה על יששכר
שיהיה בנוי על פי מידותי
בבית "ערסול עולמים"
על שפת ערש ...
פינת ארס .
(אולי הפעם יצליח לי לשבץ תמונה )
לפני 15 שנים. 6 בספטמבר 2009 בשעה 4:00
אמא שלי שאלה אותי אתמול
אם תזכי בלוטו תקני לך 4x4 ?
4x4 ? ממתי עניין אותי סטטוספח .
אני עדיין תקועה בשאלה
כשאהייה גדולה
מה אהייה ?
לפני 15 שנים. 5 בספטמבר 2009 בשעה 6:09
לעיתים נדמה שבבוקר יש בי צורך לילל את החיים שהופיעו בלילה כחלומות /סיוטים .
ובלילה כנסיון אחיזה/בריחה קפצתי לתוך הצט בוהה ולא מבינה .
אותיות זרות מרצדות על מסך .
היו לילות שחיפשתי מקום לצלצל לחפש מקלט לנפשי שמישהו יקשיב . (לא )
"בשבחיי הזוגיות " הרי לשם כך אנחנו בורחים למפלט הרעוע הזה שאם צלחנו אותו העניק לנו את האשלייה של ביטחון .
נזכרתי שבאחד הלילות לפני שנים התעוררתי בבהלה ניסיתי להעיר ללא הצלחה את מי שהיה בעלי
לבסוף הדפתי אותו מהמיטה שיהיה שם למעני , הוא גיחך .......... ואני מחייכת בתוכי בציניות על גברים .
אוהבת אותם ומחייכת אוהבת אותם וצינית .
לא מנכסים כתף או שהיא קיימת או שלא .והכי טוב לשלם עבורה .והכי חשוב להשתמש בכתף של עצמך .
כשאני מסתכלת מהצד על הוריי אני מאושרת עבורם לולא הדבק החזק המחבר לא היו
צולחים .....
חתלתול אחד כתב לי לפני ימים יא מעפנה תחייכי בבוקר במקום להתבכיין .
:))))))))))))))))))))))))))))))))))
החיים יפים .
לפני 15 שנים. 4 בספטמבר 2009 בשעה 17:43
שעתיים עבודה במטבח
שתי כוויות כבונוס
ריב עם צאצא
דמעות עם עוד צאצא
והכל נגמר בחמש דקות בליסה .
לא עדיף סנדוויץ עם גבינה ?
ולמה אני חוטפת צמרמורת ורצון עז להכות את x כשהוא מחבק אותי לשלום
הרי הוא חבר נהדר ואני מאוד אוהבת חיבוקים
מה יש באיש הזה שמייצר אצלי אנרגיה שלילית ? ברררררררר