לפני 15 שנים. 7 בספטמבר 2009 בשעה 3:35
שנים שלא שמעתי אותו קורא לי כך
הנחתי את הטלפון בוהה בחלל .
צלקות אני סוחבת מכל השנים
שום דבר שנעשה במכוון להרע
הכל מתוך אהבה ענקית שפוספסה
כמעט 5 שנים
ובתוכי אני מפוצלת
עדיין מגינה עליו לפעמים כאילו והיה התינוק שלי
עדיין זוכרת שגדלתי על ברכיו
עדיין יודעת שבכל דקה משעות היממה
אם יצטרך עזרה אהייה שם למענו
לא כבת זוג אף פעם לא יותר
כאם ילדיו
כאישה שאיבדה תמימותה
שאיבדה את אהובה
שאיבדה את ההבנה
מה זאת מערכת יחסים נכונה
כאישה שכל כך אהבה
גבר אחד מפוספס .
ואישה אחת שלא ידעה להיות ....
הוא היה הגבר היחידי שהערצתי
למדתי שלא מעריצים אנשים
או שאוהבים
או שלא .
