בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שלו

לפני 13 שנים. 24 בדצמבר 2010 בשעה 22:31

ושיסלח לי שלמה ..

אדם הולך לאיבוד
דרך אור של כוכב .
בין שבילי החיים
מתנדנד
וכשאור היום נעלם
הוא נעזב
אל תהיי
כועסת .
אדם הולך לאיבוד
בליל חורף וקר
הוא נעלם
אל תהיי כועסת .
באה אלייך לפעמים
את נרגעת כשהיא מחייכת
יש לה דרכים משונות לומר
שהיא אוהבת
אל תהיי כואבת .
כן , יש לפעמים ורוח קרירה נכנסת
את חושבת
אולי .........
את אוהבת אותה
אל תהיי כואבת
גם כשלבד
יש לה דרכים משונות
לומר לך
שהיא תמיד
איתך.




[ רכושו של השד ]



לפני 13 שנים. 18 בדצמבר 2010 בשעה 8:19

והזכרונות היכן נערמים ? ערומים ערומים
הדברים הקטנים שחלקנו,
באיזה מדף להניח אותם ? אני שואלת אותך
לרגעים נדמה שעתיד פה ללא עבר , עבר עבר .
עוד מבט
עוד מילה
ואמש על הרחבה השיר שלנו
את היית אז עבורי
אני עבורך לשמח ...... אז רקדתי
מבט למבט
חיים כרוכים בחיים .

היכן הזכרונות נערמים ?
אני שואלת
אותך.



[ רכושו של השד ]




לפני 13 שנים. 14 בדצמבר 2010 בשעה 13:50

אני בתקופה של שותקת הרבה
מתכנסת בתוכי ...... כנס רב משתתפים של עצמי ואני.

פעם שתקתי הרמטי
אחר כך היא אמרה שנהייתי פטפטנית נוראית
עכשיו אני שותקת לפרקים וכותבת קצת יותר .

ויש מי שעוסקת במלאכת הקודש לברבר את גרוני בעודי מגרגרת את עצמי .

אז לקח ארבעים ומשו שנים
ובחישוב קצר
אחזור לברבר בגיל 90 בערך
יש למה לצ פות פות .



בשמחות


[ רכושו של השד ]



לפני 13 שנים. 13 בדצמבר 2010 בשעה 15:00

מי הכי איכזב אותך שאל פעם אחד ?

אני .....עניתי מיד !

ולא שלא היו אכזבות
הייתה את ההיא הכי
ואחר כך עוד אחת ועוד ....

לאחרונה מאז שאחת עזבה כי היה לה קשה , אני חושבת לא מעט על אנשים ומערכות יחסים .

הפעמים שנפגעתי
הפעמים שפגעתי
הפעמים שעזבתי
הפעמים שמחקתי אנשים גם אם הם היו נוכחים בחיי
הפעמים שפיצלתי .





בשמחות



[ רכושו של השד ]




לפני 13 שנים. 9 בדצמבר 2010 בשעה 6:32

..... ואז היא שאלה
מה הכי מצחיק אותך באנשים ?
הכי מצחיק אותי באנשים זה האנשים עצמם במיוחד כשהם עושים צחוק מעצמם .זה נורא חינני ומצחיק לי .
ומה הכי מפחיד אותך באנשים שאלה שוב ?
או ....... זה מורכב עניתי , אנשים עצמם מפחידים הם סכנה לאוזון .
אבל מעבר לזה הכי מפחידים אותי הצדקנים אלה שהתנהגותם ללא דופי , אני מיד חושדת בהם .
איך יכול להיות שאנשים גם הכי מצחיקים וגם הכי מפחידים ?
בטח יכול הכל יכול .

ופתאום משום מקום הסוכרייה המתוקה הזאת שרק לפני שנייה אחזה בידה הקטנה עפה באוויר והיא עוקבת אחריה מנסה לשוב ולתפוס ,לא מבינה הרי רק שבריר שנייה לפני הסוכרייה הייתה בידה וליבה היה גדוש במתיקות הזאת .
עמדתי מהצד מתבוננת מבחינה במבטה הנסגר .
סוכריות עפות באוויר כמו בלונים ................לחשתי .

אתמול שעות שמעתי לנון ברדיו המון שירים נפלאים ...... אסקפיזם נזכרתי גם במילים של אז כשצחקנו בין עיר כזאת לאחרת .



בשמחות




[ רכושו של השד ]





לפני 13 שנים. 5 בדצמבר 2010 בשעה 21:45

לו הייתי אדם נורמאלי כאב גרון היה נשאר כאב גרון

אבל ......

לצ'אקרת הגרון יש חשיבות עליונה תרתי משמע ...

100 שנות שתיקה לימדו אותי דבר או שניים על הגרון הזה .

לשתוק זה טוב ואף חשוב .

אבל ...........

כאב גרון זה לא כדור מציצה זה הכדור של החיים התקשורת .... בלהבלהבלהבלה

אבל ....

נתמקד בארצי ולא בממבו ג'מבו
מציצה זה גרררררררר אמיתי וכמה שיותר עמוק .

ובגלגול הבא כשאתחתן אלבש שמלה אדומה אדומה עם כפתורים שחורים שחורים
ואנעל אינעל דינק נעליים שחורות שחורות עם כפתורים אדומים אדומים
ונוצות אדומות ושחורות יעטרו שיער להבה ...... אוח יש לי חלומות חבלז באבאז .


זה לא אני זה הגרון שנתקע בתוכי .


[ רכושו של השד ]



לפני 13 שנים. 4 בדצמבר 2010 בשעה 16:18

אמרו שאני
אגואיסטית
מכה
עקשנית
לא מקשיבה לאף אחד
מיזנטרופית
לא נחמדה
קרה
קשה
מרחיקה אנשים
בוטה
צינית
מוטרפת


ועוד כל מיני פנינים

אמרו גם הרבה דברים טובים

אמרו גם שלפעמים הלב שלי מתרחב לגודל של אפונה.

בהחלט גם אמרו דברים טובים .



לפעמים אני מקשיבה ומחייכת מתחת לשפם


לפעמים
כבד לי בלב .


בשמחות



[ רכושו של השד ]


לפני 13 שנים. 29 בנובמבר 2010 בשעה 15:07

בוקר בוקר אני בודקת האם כבר פרחו הסיגליות כאילו ובעצם פריחתן יינתן לי סימן .

טרם .

ויש אחת עוד כשהייתי קטנה , מזוודה הייתה נארזת ואני בדרכי אליה לנוח נפשית .

אם היו מספרים לנו לפני עשור שכך וכך אני אומרת לה רק לפני ימים ...

עצוב , והתמימות והחלומות ? נעלמו .? התפכחות אני עונה , משהו מהנאיביות שהחזקתי בה בקנאות נעלמה .

עצוב היא חוזרת.

לא בכלל לא . אין בערך אין ליד יש מציאות לא צבועה בצבעים מזויפים .
פעם כשאהייה המון המון זקנה בת 96 בערך אכתוב את חיי ולא שזה יעניין מישהו מלבדי .

הפרק שיוקדש לשנות הארבעים שלי יקרא:

התפכחות .

והסיגליות מה בגורלן אני שואלת ועונה ........ תפרחנה בזמנן לא יום לפני .




[ רכושו של השד ]



לפני 14 שנים. 25 בנובמבר 2010 בשעה 7:12

אז מה עושים כשאין חשק לקום
והגעגועים מכים
והזכרונות מציפים
ובאמת באמת אין חשק לצאת מהמיטה החמה ולנסות לחשוב שדבר לא השתנה .

אבל הכל אחרת
ושקט מסביב
ואני רוצה אותה
כל כך
כל כך .






[ רכושו של השד ]


לפני 14 שנים. 20 בנובמבר 2010 בשעה 9:36

אויששששששש

היא תמיד טענה שאני מוזנחת ולא יעלה על הדעת שאצא מהבית עם נמנמת כי מי יודע אולי הנסיך עם הקורקינט ימתין בסיבוב .

ואימי שתחיה רק לפני ימים הסתכלה ופסקה

תמרטי גבות !!!!!!!!!!!!!! ............... בררררררר

לא יודעת איך . מעולם לא עיצבתי גבות לעצמי פה ושם שערה נתלשה היה לי נעים עם הפלומה הטבעית המדהימה שלי .


מה עשית לגבות ? זה נראה מוזר גיחך אחד הגברברים שלי .

אוישששששששש אני מרגישה חשופה נורא רע רע .

ושבו גבות לפנים ! (העידון הזה שקפץ לפניי איכס ביכס )



כמה זמן לוקח לגבות לצמוח שוב ? ................אובדת גבות .






[ רכושו של השד ]