לפני 13 שנים. 29 בנובמבר 2010 בשעה 15:07
בוקר בוקר אני בודקת האם כבר פרחו הסיגליות כאילו ובעצם פריחתן יינתן לי סימן .
טרם .
ויש אחת עוד כשהייתי קטנה , מזוודה הייתה נארזת ואני בדרכי אליה לנוח נפשית .
אם היו מספרים לנו לפני עשור שכך וכך אני אומרת לה רק לפני ימים ...
עצוב , והתמימות והחלומות ? נעלמו .? התפכחות אני עונה , משהו מהנאיביות שהחזקתי בה בקנאות נעלמה .
עצוב היא חוזרת.
לא בכלל לא . אין בערך אין ליד יש מציאות לא צבועה בצבעים מזויפים .
פעם כשאהייה המון המון זקנה בת 96 בערך אכתוב את חיי ולא שזה יעניין מישהו מלבדי .
הפרק שיוקדש לשנות הארבעים שלי יקרא:
התפכחות .
והסיגליות מה בגורלן אני שואלת ועונה ........ תפרחנה בזמנן לא יום לפני .
[ רכושו של השד ]
