לפני 15 שנים. 1 באוגוסט 2009 בשעה 5:43
דממה ירדה
ולכמה שעות הקירות שהם ביתי היו לחומה בין החוץ לפנים שהפך לחוף נודיסטים פרטי .
שקעתי בעולם אחר , הספר ואני .
ושוב קיננה בי תחושת הארעיות והצורך לארוז מזוודה להשאיר מכתב ולנסוע .
שייכת לשום מקום . עוברת אורח .
צללתי לאמבטיה ולסרט נשים טפשי .
ניסיון הקרקוע הניב פירות רקובים ......
שקעתי בעצב ארצי .
