לפני 15 שנים. 8 באוגוסט 2009 בשעה 7:08
אני מתבוננת לתוך קערת הדייסה שלי וחושבת ........
"מי אכל את הדייסה שלי " אני אני מצייצת לה הבטן שלי בהנאה חושנית וכבר לשוני נשלחת לבחוש בכף מהלבן הלבן הזה .
והמחשבות מתגלגלות גל גל גל גללללללללללללללות
ובשנה הבאה מה יהיה ?
האם כולם עדיין יחגגו איתי יום הולדת ?
מחשבות מדכאות שאני לא מסוגלת לברוח מהן ........
ואולי זה תוצר של מציאות של שנים לא פשוטות , של שינויים מהותיים .
לרגע רק לרגע אני מחפשת איזה עוגן מוצק בתוכי ונסחפת בחזרה לתוך מערבולת הלוקחת אותי
הרחק הרחק מחוף מבטחים .
*
אין דבר כזה חוף מבטחים ,החיים הם כמו ים לרגע שקט לרגע סוער . צופן בחובו סכנות והפתעות כאחד .
רוצה לנגוס בחיים יותר ויותר כי מחר ......... אין מחר יש היום !
