לפני 15 שנים. 22 באוגוסט 2009 בשעה 15:59
הייתה את הפעם ההיא עמדתי במטבח ובכיתי על כתפה
היא בישלה ונשארה קפואה בוכה את דמעותיה לתוך ליבה .
הבטתי באצבעות שלה נתקעות במיטה
ושוב הרגשתי את הדמעות זולגות לתוך ליבה.
החרשתי , כל כך רציתי לחבק אותה ואפילו רק לאחוז בידה .
נשארתי קפואה לצידה .
הכאב שלה כבד מנשוא אין מקום בו לאף אחד .
כמה בודדים אנחנו בכאבים שלנו ,שם במקום הפרטי כל כך אין חיבוק אין שיתוף יש את החשש ,הכאב והבדידות .