לפני 15 שנים. 31 באוגוסט 2009 בשעה 4:11
אמרתי אתמול לחבר שלי . אי אפשר לחשוב בצורה הזאת . זה נורא ואיום .
טבעי הוא ענה . כל חג כל אירוע אני נוצרת בתוכי . ומה בשנה הבאה שואלת .
המחשבות האלה מביאות אותי לפעמים להתנתק כדי לא לכאוב את הריק של אחרי .
המחשבות האלה גורמות לי להיכנס למכונית ולבוא כדי להיות חבוקה בשלם שקיים .
ואולי זה היה תמיד שם לא לאהוב מידי לא להזדקק , לא להיפגע .
וככה אני מתחברת ומתנתקת
מתחברת ומתנתקת .
כל יום מחדש .
כל יום עם//ומ כולם .
בסופו של יום
הפגיעה הניתוק . הסוף א(ע)ורב וממתין לשעת כושר ....
נ.ב
תודה לגורת.... שתיקנה שגיאת כתיב אורב אורב עורב זאת הציפור המגעילה
. עכשיו אני חייבת לאפסן בזיכרון את התיקון ככה זה עם דסלקטים .
