בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שלו

לפני 14 שנים. 30 בדצמבר 2009 בשעה 6:33

הכאב הזה שהולך ומתגבר
הכאב הזה שגרם לי אתמול לעצור באמצע הדרך
להניח את הראש על ההגה לבכות
ולבקש את הקול של ניני
הכאב הזה בלתי נסבל
והוא כל כך אישי
כל כך מרגיש
לבד .



תודה בובי שבכית יחד איתי }{

ניני - בוביקי.
את אחת מהמתנות היפות
שקיבלתי באמצע החיים ככה פתאום.
שמחה ואוהבת כל דקה איתך.
הלוואי ויכולנו יותר!!

חיבוקים ומלא אהבה לך בובה שלי }{}{}{}{

לפני 14 שנים
Lady Izadora​(שולטת){השד} - תודה בובי
}{}{}{
לפני 14 שנים
לי-אורה -
חיבוק }}{{
לפני 14 שנים
Lady Izadora​(שולטת){השד} - תודה
}{
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י