בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שלו

לפני 14 שנים. 15 במרץ 2010 בשעה 5:04

היום מסתיים פרק ארוך מחיי
כשהתחלתי הייתי מנותקת מעצמי ומהסביבה
קיבלתי כלים
ביקרתי בעולמות אחרים
אספתי חברים דמיוניים
למדתי ולמדתי .

עצוב לי
ואולי אף חרדת נטישה מדברת מגרוני
הסמיכות לפרק אחר שהסתיים משאירה אותי קצת תלויה באוויר .

לא טוב היות האדם תלוי
ואני בכלל קיבלתי כלים/כנפיים על מנת לעוף .


נו טוב ....
ססמאות וחוזק חומרים אשאיר לזמנים אחרים
כרגע תקוע בגרון .



[ רכושו של השד ]



ניני - חיבוק }{}{}{
לפני 14 שנים
Lady Izadora​(שולטת){השד} -
תודה בובי

}{}{}{
לפני 14 שנים
זרה מוכרת - צעד צעד יקירתי

יש בך כל כך הרבה יותר עוצמות ממה שנדמה לך

}{
לפני 14 שנים
Lady Izadora​(שולטת){השד} -
לא פעם העוצמות עמדו לצידי ואיתי
יש פעמים שצריך לתת מקום גם לחולשות ולפחדים .

ותודה אזכור את דברייך ברגעים הקשים :)))

}{
לפני 14 שנים
אניגמטית​(שולטת) - וצריך לזכור שגם כשהכי קשה ועצוב וחרד, סוף הוא התחלה חדשה, פתוחה למיליון אפשרויות.
נותנת יד מכאן.
לפני 14 שנים
Lady Izadora​(שולטת){השד} - כן כך אומרים .לפעמים זה נכון .
ויש סוף שיש בו התחלה של הסתגלות לדבר משמעותי מאוד שאבד ולא יחזור .

תודה

:)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י