לפני 14 שנים. 22 באוקטובר 2010 בשעה 10:32
אותו היום אותו התאריך.
והזמן כמו זמן עובר .....ולא מרפא
ומה שלא הורג גם לא מחשל בוודאי שלא בטון מזוין שכמוני .
לא מעט דין וחשבון נוקב שעשיתי עם עצמי ועם הסביבה .
המון זכרונות שעומדים ותלויים באוויר.
חסר כל כך חסר בלב עד שלפעמים נדמה שהוא יקרע .
והדקות שאין חשק לכלום .
ואתמול ניגש איש צעיר ושאל ומה הסיבה שיש לך היום מצב רוח כל כך טוב ?
ברור , הרי כל הבית השכנים והעולם שמע אותי שרה בקולי קולות
עם אלוויס ידידי משכבר הימים "It's Now or Never "
.
ואני כמו שאני עפה לפרקים
ונופלת לרגעים
ועולם כמנהגו .
מה שלמדתי בכל החודשים האלה שאני רוצה לטרוף את החיים
וכבר רחבת הריקודים מחכה לי ...... חזרה ללימודים
ואולי בהמשך גם האקדמיה , שוב .
צעד צעד...... והכל !
לכבודה .
[ רכושו של השד ]