שלו

כבר אז ימים לפני הבנתי שזאת התחלה של סוף
לא פעם הייתי נעצרת והשקט סביבי היה בלתי נסבל
פחדתי מהמחשבות שלי חשבתי שזאת נבואה המגשימה עצמה
האשמתי את עצמי שאני חושבת סוף ומביאה אותו .

בלתי ניתן לעכל אבידה , גם אחרי .
החלטתי שיום יום אכתוב עד השעה המתאימה .
לנסות ולפרוק את הכאב שהצטבר בי בשנה שחלפה
ואולי בכל השנים האחרונות שהיו קשות והתמודדות רדפה התמודדות .
אכתוב בשביל לשחרר .
לנסות לשחרר כאב
לנסות לשחרר רעל שיש לנקותו .


כאן היה המקום לשחרר קללה עסיסית אבל אסור !
אז ........ אני מקפידה לגדל שפם שאוכל לסנן תחתיו.



בשמחות



[ רכושו של השד ]