שלו

כמה תמימות היינו אז
חשבנו שהכל מובן מאליו פשוט.

להרים סתם כך באמצע היום טלפון לשאול לשלום..
לשבת ולשוחח ,על שכל
לספר רגש
לקפוץ לבית קפה לחפוז..לצחוק כמה אנחנו מהירות .
להתחמם לתחושת האחדות והנאמנות הטוטאלית .

הי מותק איך היה ?..

והמילה הקטנה האינטימית כל כך המציינת קירבה, מובנת מאליה הייתה.

תשמעי הוא חולה , היא חולה צריך לקפוץ לבדוק לעשות קניות לדאוג ביחד ביחד ביחד.
אוי כמה תמימות היינו אז כשחשבנו שהכל מובן מאליו .

קלישאות נמחקו מהלקסיקון
אנשים איבדו משמעות
צבע השמש בוהק מאי פעם.

והדמעות מטפטפות
טיפה לאחות
אחות לטיפה
מתמזגות להן במרחבי אי שם בברית הקדושה הזאת שנכרתה פעם כשהיינו תמימות .

מתגעגעת כל כך מתגעגעת למובן מאליו הזה .


[ רכושו של השד ]