אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בין הצלילים יש שקט

לפני שנה. 7 במרץ 2023 בשעה 22:16

אני לא אשכח את הפעם הראשונה

 

"אני רוצה לנסות איתך משהו"

"באמת? מה?"

"משהו.. משהו שפעם אמרת לי שאתה חושב עליו.. מדמיין אותו..מפנטז עליו"

"אני? אני אמרתי? איך אני לא זוכר?"

"כי זה היה ברגע מאוד מסוים. רגע שאתה קצת לא אמור לזכור. אבל אמרת..."

 

עניבה כחולה ליד ימין, עניבה אדומה ליד שמאל.

כיסית לי את העיניים, ומאותו רגע הייתי נשלט על ידי הצלילים שבחדר לא פחות מה שעל ידייך. 

שרטת, דרכת, השפרצת, 

אטבים על הפטמות, למרות שידעת שזה האיזור הכי רגיש אצלי,

ואז שעווה על הבטן,

וקצת למטה,

ועדיין צחקתי.

 

ואז הלכת לכמה דקות, אני לא יודע לאן.

כשחזרת שמעתי אותך לבושה אחרת, שמעתי שיש לך משהו ביד, ושאת משחקת איתו על הגוף שלך. שמעתי צלילים מתכתיים, וגם צלילים רכים. 

הזזת לי את פלג הגוף התחתון קצת אחורה, והחוצה, והצלפת בשיא האמת שלך. 

שוט, גאג, נכנסת אליי. אני גונח, כבר לא מחייך.

עכשיו את מחייכת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י