סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תיבת פנדורה

כי אני הראשונה והאחרונה
ואני מושא הסגידה ומושא הבוז
אני הזונה והקדושה
אני הרעיה והבתולה
אני האם והבת
אני זרועותיה של אמי
אני העקרה וילדי רבים
אני הנשואה בכבוד והרווקה
אני היולדת ואני זו שמעולם לא ילדה
אני הנחמה על כאבי הלידה
אני הרעיה והבעל
והאיש שלי הוא מי שגידל אותי
אני אמו של אבי
אני אחותו של בעלי
והוא בני הדחוי
כבדוני תמיד
כי אני השערורייתית והמופלאה.

(מזמור לאיזיס)
לפני 18 שנים. 6 בדצמבר 2005 בשעה 8:41

אם אתקשר אליך עכשיו ואגיד שאני מתגעגעת,זה יחשב לאובססיביות?:)
לפני כמה רגעים נפרדת ממני,ואני מתחרטת שלא ניצלתי את הדקות האחרונות להביט לך שוב עמוק בעיניים.
ניסיתי להיות חזקה ידעתי שאם אביט בעיניך אתחיל לדמוע...
נפרדנו בנשיקה קלילה ובשניה שסובבתי אליך את הגב הדמעות החלו לזלוג על לחיי...
כרגע ברקע מתנגן דיסק שמלווה את תחושתיי
חלק בתוכי רוצה להישבר לרסיסים
החלק השני לא מרשה לו ומזכיר לו שאני BATHORY,אני MELANCHOLIA GREENEYES! אני מקפיאה את עיניי ומביטה ישר קדימה,חזקה!
על פיצול אישיות כבר דיברנו?:)
כל שנותר לי הוא תקווה לעתיד, לא רק שלי, אלא גם שלך...
מקווה שתצליח לישון הלילה בלי ה pilow שלך 😉
וחוזה רק טוב לך, לי,לנו...

Dark Artist​(שולט) - מרגש ונוגע.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י