סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תיבת פנדורה

כי אני הראשונה והאחרונה
ואני מושא הסגידה ומושא הבוז
אני הזונה והקדושה
אני הרעיה והבתולה
אני האם והבת
אני זרועותיה של אמי
אני העקרה וילדי רבים
אני הנשואה בכבוד והרווקה
אני היולדת ואני זו שמעולם לא ילדה
אני הנחמה על כאבי הלידה
אני הרעיה והבעל
והאיש שלי הוא מי שגידל אותי
אני אמו של אבי
אני אחותו של בעלי
והוא בני הדחוי
כבדוני תמיד
כי אני השערורייתית והמופלאה.

(מזמור לאיזיס)
לפני 18 שנים. 9 בדצמבר 2005 בשעה 19:31

היכן שקולות הדממה זועקים בשתיקה
ושחור הלילה מאיר ומסנוור באפילה
היכן שהיום הוא כהה ואפל
החלום מוחשי ולחיות קצת תפל
חברים לא אויבים לי אך בהם לא אבטח
צלקת נסוגה והפצע שוב נפתח
שם
שם אדמם מים,וארווה צמאוני בדם
לשם
לשם לא צריך לנדוד רק לעצום עיניים ואני שם


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י