סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תיבת פנדורה

כי אני הראשונה והאחרונה
ואני מושא הסגידה ומושא הבוז
אני הזונה והקדושה
אני הרעיה והבתולה
אני האם והבת
אני זרועותיה של אמי
אני העקרה וילדי רבים
אני הנשואה בכבוד והרווקה
אני היולדת ואני זו שמעולם לא ילדה
אני הנחמה על כאבי הלידה
אני הרעיה והבעל
והאיש שלי הוא מי שגידל אותי
אני אמו של אבי
אני אחותו של בעלי
והוא בני הדחוי
כבדוני תמיד
כי אני השערורייתית והמופלאה.

(מזמור לאיזיס)
לפני 18 שנים. 7 בינואר 2006 בשעה 10:00

התעוררתי ליום מן העבר,ליום מתוך תקופה קודמת
וככה שבויה באז, בתקופה של לפני הרבה זמן,לפני הרבה שירים
התחלתי להשמיע שירים נושנים שירים של אז
שירים של הימים השחורים של אז
יום שחור/המכשפות

אני יכולה עכשיו להתפרק לגמרי,
להזרק,וגם את מי שאפגוש
אסחוף אותו איתי ביחד לתהום.
מותר לי היום.

אולי זה רק חלום...

אבל זה לא ככה ממש.
שוב התלכלך לי דף חדש.

כמו שספינה טובעת
במחשבות אני שוקעת.
גלים של אהבה,
של אכזבה,
של פחד,רעד,של אימה,
בועות בועות אני צוללת
בים של מהוהמה.

אולי זאת רק גוזמא...

אבל זה לא ככה ממש
שוב התלכלך לי דף חדש.
-------------------------
(נסיעה מהירה/המכשפות)
"לא צריך להיפגש-עדיף להסתתר
לא אצליח להתרגש-אבל זה לא חסר
תאמרו מה שתאמרו-בכלל לא בא לי לדבר.

הרגשה של עיוות בכל החושים שלי עכשיו.
הרגשה של קביעות.
נתקעתי במקום
אני נתקעתי במקום
אני נתקעתי באותו המקום.

לא צריך להיפגש עדיף להסתתר
אני כבר אסתדר."


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י