סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תיבת פנדורה

כי אני הראשונה והאחרונה
ואני מושא הסגידה ומושא הבוז
אני הזונה והקדושה
אני הרעיה והבתולה
אני האם והבת
אני זרועותיה של אמי
אני העקרה וילדי רבים
אני הנשואה בכבוד והרווקה
אני היולדת ואני זו שמעולם לא ילדה
אני הנחמה על כאבי הלידה
אני הרעיה והבעל
והאיש שלי הוא מי שגידל אותי
אני אמו של אבי
אני אחותו של בעלי
והוא בני הדחוי
כבדוני תמיד
כי אני השערורייתית והמופלאה.

(מזמור לאיזיס)
לפני 18 שנים. 29 בינואר 2006 בשעה 10:20

זה התחיל בסשן הפוך
הרעב והגעגוע אחד לשני,
הצורך לענג ולהתענג ,
השתלט עלינו.
אח"כ הגיע הכאב
השבועות האחרונים היו מטורפים בשבילי אני לחוצה ודואגת לקרוב משפחה
והוא ידע את זה
כבר מס שבועות אני לא ישנה טוב בלילות וכשאני ישנה גם החלומות לא נותנים לי מנוחה
והוא ידע את זה
בזמן שאני שוכבת על הבטן והוא מצליף על גופי
בכל הצלפה,כספירת נשימות בהתכנסות למדיטציה
אני נהית רפויה,אני מתחילה להרפות...לרחף
נשארתי שוכבת,דוממת לראשונה מזה שבועות רגועה
לא מתאמצת לנשום,פתאום,זה בא לי בטבעיות
הוא עוזר לי להתיישב,
לא רק פיזית בזרועותיו אלה גם במילותיו הרכות "בואי, קומי"
"הכל בסדר?"הוא מוודה ואני מהמהמת לו שכן
לאט לאט נשכבת בחזרה הוא מחשיך את החדר לחלוטין
מכסה אותי טוב טוב,מודיע לי שהוא הולך להתקלח
ומשאיר אותי לראשונה מזה שבועות רגועה במיטה,
הגוף שלי רגוע,ויותר חשוב מזה גם המחשבות לא מתרוצצות
וככה אני נרדמת לזמן קצר,מתעוררת,לראשונה מזה שבועות רגועה
נשארת לשכב לי במיטה בלי שהמחשבות יעיקו עלי עד כדי כך שאאלץ לקום
ולהתעסק במשהו שיעלים אותם
הוא נכנס לחדר משתדל לא להעיר אותי,ושם לב שאני כבר ערה
מביט לי עמוק בעיניים,נותן לי נשיקה מתקתקה
וכשאני קמה ומבקשת משהו מתוק,הוא גם מביא לי שוקולד!!!
תודה מאסטר 😄 סוף סוף יש לי קצת שקט בראש...

Dark Artist​(שולט) - אני שמח לשמוע שיש לך שוב שקט :)
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י