סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תיבת פנדורה

כי אני הראשונה והאחרונה
ואני מושא הסגידה ומושא הבוז
אני הזונה והקדושה
אני הרעיה והבתולה
אני האם והבת
אני זרועותיה של אמי
אני העקרה וילדי רבים
אני הנשואה בכבוד והרווקה
אני היולדת ואני זו שמעולם לא ילדה
אני הנחמה על כאבי הלידה
אני הרעיה והבעל
והאיש שלי הוא מי שגידל אותי
אני אמו של אבי
אני אחותו של בעלי
והוא בני הדחוי
כבדוני תמיד
כי אני השערורייתית והמופלאה.

(מזמור לאיזיס)
לפני 18 שנים. 13 באפריל 2006 בשעה 19:35

סוף סוף שקעה השמש
אני יכולה להסיר את משקפי השמש שמגינים על ראייתי
החושך עוטף הכל, הכל נסתר ומתחבא בצללים, כמוני.
בני האנוש לא מבינים את הסיבה האמיתית לרתיעה שלנו מהשמש.
זה לא בגלל האור, זה בודאי לא בגלל שהכל גלוי.
זה בגלל שהאור הוא חיצוני, והדברים שגלויים הם גלויים רק למראית עין.
בחושך יותר קל לנו לראות את האור הבוהק מבפנים, מן העומק.
הדברים שנגלים בין הצללים, הם הדברים החשובים והיקרים ביותר.
באור האנשים מתחבאים מאחורי מסיכות מכיוון שהם יודעים שהכל מביטים בהם.
בחושך המסכות יורדות לכמה שניות,
לרגעים מעטים בהם חושבים שהחושך מסתיר את הפרצוף האמיתי...
ובאותם רגעים אני שם,אנחנו שם מביטים בכם.
זוהרים באורכם האמיתי בלי מסכות שיעוותו את האמת האמיתית שבתוככם...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י