לפני 17 שנים. 26 ביוני 2006 בשעה 19:24
אוהב כשהיא צוחקת
אוהב כשהיא בוכה
אוהב להתרחק במחשבה על חזרה
אוהב סתם להביט בה
אוהב את השתיקה
אוהב מבלי לומר לה שהיא היחידה
מרוב האהבה לזמן אין משמעות
מרוב תשוקה, דמיון הופך למציאות
הפחד מכאב וכאב הנפילה
מרחיקים אותה מבלי לומר מילה,
מבלי יכולת להסביר את סיבותיה לדממה
אוהב את השתיקה
אוהב מבלי לומר לה שהיא היחידה
