שולטת.

האמזונות לפי סיפורי המיתולוגיה היו שבט של נשים לוחמות. הן חיו ללא גברים וגם את הבנים שילדו היו שולחות לשבטים האחרים לחיות עם האבות שלהם. את הבנות השאירו. 

מידי פעם היה גבר חסר מזל - או מלא במזל ( תחליטו אתם) שהיו נכנסים בטעות לשטח השבט. האמזונות היו תופסות אותו וקושרות אותו לעץ. יושב על הרצפה וידיים מאחורי הגב. חבל קשור סביב הצוואר ולעץ כדי למנוע ניסיונות בריחה או התקוממות ומשאירות אותו שם. לפעמים שחררו לתוך כלוב גדול עם עוד ניצודים שמצאו בשטחן.  

הן היו חוזרות מהציד מלאות אנרגיה ואדרנלין. נגשות לגבר הקשור, חותכות את הבגדים שלו ופשוט מתיישבות עליו ומזיינות אותו. אם לא עמד לו - איבר מינו היה נחתך והוא היה נשאר לדמם למוות או לפגוש חיית טרף שהריחה את הדם הטרי מרחוק. 

לפעמים אותו גבר היה צריך להפרות כמה נשים. וכמה פעמים ביום. 

ולפעמים הגברים האלה היו השעשוע של אחרי ארוחת הערב. קשורים, ערומים ונאלצים לספק או להפרות את האמזונות מתי שהן רצו.. 

בימים האלה עולה לי בראש להשתלט על איזה יער של קק״ל. להביא כמה חברות. ולחפש כמה עצים כאלה. 

אולי יעברו שם גברים ״בטעות״ ( אולי גם אשלח להם כתובת בוויז) והם יגיעו ״ בטעות״. יופשטו ויקשרו לעץ. ידיים מאחורי העץ וחבל על הצוואר. שיחכו שם. למקרה ונצטרך שעשוע אחרי ארוחת הערב.  

אז… חברה שראתה את הפוסט האחרון וגם היא רוצה ללמוד להיות מלכה. ואז גם עוד אחת רוצה. ואני צריכה לאמן אותן. על מישהו…. 

מישהו. נשלט. גם גבר סקסי. גם מעסה, גם מפנק, גם גבר חזק, גם חשמלאי, גם צבעי, גם מנקה, גם מבשל, גם סוגד. גם מעריץ… 

אתה תהיה שלנו. מ17 ועד 5. 

את מי נבחר? 

מעוניין? כתוב לי. עם פרטים, יכולות, תמונות. 

״ את יכולה ללמד אותי?״ 

היא שלחה לי הודעה. אחרי 12 שנה יחד תפסה אותו בוגד בה. כמעט התגרשו. בבת אחת גילתה שהוא חי חיים אחרים. שהוא אוהב להיות מושפל, נחדר ועוד כל מיני דברים שהיא בחיים לא שמעה עליהם. הכל התפוצץ והיא הבינה שהוא צריך משהו אחר. מעולם לא אמר לה כלום. לא גילה לה. לא שיתף אותה. 

הם פנו לייעוץ. היועצת הצילה אותם. הם נפתחו אחד לשנייה. הוא סיפר על עצמו. על מה שצריך, על מה שלא יכול יותר לחיות בלי. והוא אוהב אותה. ויתפלל שתצליח להתחבר. 

אז הראה לה את הכלוב. ואת הבלוגים שהוא קורא. והיא קראה והחליטה לפנות אלי. 

״ אני רוצה לנסות. אבל לא יודעת איך״ 

״ מאוד קשה ללמד את זה. זה או שיש או שאין״ 

״ מאז שהתחלתי לקרוא נדלק לי משהו. הייתי רוצה לצפות בשולטת. מה היא עושה ואיך היא מתנהלת״ 

״ אז אולי תלכו לפמדום ביחד? 

״ אולי בעתיד. כרגע צריכה קצת הכוונה. אשמח לעזרתך. קראתי שאת מורה. תעשי לי שיעור פרטי. בבקשה. אני רוצה לנסות לשלוט בו. אני אשלם לך״ 

״ הוא גם רוצה?״ 

״ מאוד. בכללי הוא קורא אותך לא מעט. לא העיז לפנות. אבל אמר שהוא ממש ישמח להכיר אותך מקרוב״ 

״ טוב. אז משימה ראשונה. מעבירה לך מספר טלפון. שיקבע תור״ 

״ מה זה?״ 

״ שעווה״ 

״ לטפטף עליו שעווה?״ 

״ לא״ 

״ אז?״ 

🤨 

״ מה זה אומר?״ 

״ את עושה שעווה? לייזר?״ 

״ במפשעה?! לא. רק מגלחת קצת לפני שהולכת לים״ 

״ אז גם לך אתן מספר״ 

״ רציני? למה אני?״ 

״ את לא חייבת כמובן. אבל אם הוא עושה את לדעתי צריכה להבין מה ביקשת ממנו. וגם בלי שיער תלמדי להכיר את עצמך. הכל יהיה מודע יותר. תקני לעצמך גם רוקט פוקט או סטיספייר״

״ אף פעם לא קניתי כזה״ 

״ ברוכה הבאה לעולם הבא״ 

״ חחחחח אני מתה?״ 

״ את נולדת מחדש. וגם הוא. והזוגיות שלכם תיוולד מחדש. ותכירי אותו שוב. ואולי תתאהבי בו שוב. והוא כנראה יתאהב בך שוב״

״ הלוואי. עם השנים הוא נעלם לי. אני נעלמתי לו. אנחנו כמו שותפים״ 

״ תקבעי לו תור. להכל. זין, אשכים, ישבן.  יותר לא תהיו שותפים״

״ הלוואי״ 

״תצרי איתי קשר אחרי״  

״ הוא חזר היום. הוא אמר שכאב מאוד. אבל הוא מחייך ממש. הוא נוגע בעצמו כל הזמן. הלך כבר פעמיים להסתכל״  

״ את ראית? ״ 

״ את העניינים שלו? לא״ 

״ קשה לך לכתוב זין?״ 

״ אממ כן. קצת. לא רגילה״ 

״ תכתבי״ 

״ זין״ 

״ יופי. היום בערב. כשאתם לבד והדלת נעולה. תשכבי על המיטה ותגידי לו להתפשט מולך. שימי לב- את לא מבקשת. את אומרת. שיתפשט לאט. שיראה לך את עצמו מחדש״ 

״ טוב. מתי את מגיעה?״ 

״ תפתחי יומן. בואי נקבע. שיעור פרטי״ 

״ שיעור ראשון. אני אצטרך עוד״ 

חלמתי עליך. חלמתי איך נצמדת אלי מאחורה. שכבתי על הצד ואתה נצמדת אלי. מחכך את עצמך על הישבן שלי. היד שלך חדרה מתחת לחולצה ומצאה את השד. ליטפה אותו בעדינות. מעירה אותי. האצבעות התחילו לשחק לי עם הפטמה. 

הרגשתי את הבל הפה שלך על האוזן שלי. חם. לחשת לי משהו שלא הבנתי. 

המשכת ללטף בעדינות ואז קצת לחפון. השד שלי מילא לך את היד. נצמדת אלי יותר והרגשתי אותך מכוון עצמך אל בין הישבנים שלי. 

הבלטתי את הישבן בשבילך וגנחת. 

היד שלך גלשה במורד הבטן שלי. מתחת לתחתונים והתחלת ללטף אותי. לאט לאט מכניס אצבע. מחדיר אותה. מוצא אותי רטובה כבר. 

מעלה אותה מעט ומשחק עם הדגדגן. שומע אותי מתחילה להתנשף. לגנוח. מסובב אותי על הגב. קובר את הפנים בצוואר שלי. מנשק. מלקק. 

האצבע שלך משחקת לי עם הדגדגן. עושה סביבו מעגלים קטנים ולוחצת עליו. מידי פעם מרעידה אותו. הרגשת את ניעות האגן שלי והגברת קצב. 

אני מסובבת ראש ופוגשת את השפתיים שלך. נושכת אותן ומלקקת. אנחנו מתנשקים ואתה בולע את הגניחות שלי. אני גומרת וגונחת לתוך הפה שלך. האצבע שלך מורידה קצב לאט. 

״ אני כל כך אוהב שאת גומרת ממני. אני אוהב את הרעידות שלך, את הרטיבות שלך, את הגניחות שלך. אני גם יכול לגמור?״ 

״ מה השעה?״

״ בערך 4״ 

״ אז לא״ 

״מתי כן?״

״מחר ב4״

״ לפני זה אסור?״

״ אסור״

״למה רק מחר ב4 בבוקר?״

״הערת אותי- אני אעיר אותך״ 

״ כרצונך״ 

אני שומעת אותך מחייך בחושך. 

חוזרת לישון

אם הייתי חוזרת לעצמי הייתי אומרת לך למצוא חדר. להתקלח ולחכות לי שם. 

אם הייתי חוזרת לעצמי. הייתי מגיעה וישר שמה לך כיסוי עיניים וקושרת לך את הידיים. שתחכה לי בחושך. 

והייתי נכנסת להתקלח. ויוצאת ערומה וחמה מהמים. ונצמדת אליך. כיביתי את המזגן כדי שיהיה לך מעט קר. 

ואם הייתי חוזרת לעצמי הייתי מלטפת אותך. שואלת שאלות ורואה אותך מתבלבל ולא עונה לי בגלל שהידיים שלי על הגוף שלך מבלבלות אותך. 

ואז הייתי שואלת אותך אם אתה זוכר איך אני אוהבת לגמור. ואתה היית לוחש ״ אצבעות, לשון, זין״ 

והייתי אומרת לך שאתה ילד טוב. זוכר את הכללים. והייתי שואלת אותך אם אתה יודע מתי מותר לך לגמור. 

והיית זוכר שמותר לך רק באישור ורק אחרי שאני שבעה מינית ומסופקת. 

ואם הייתי חוזרת לעצמי הייתי גורמת לך להתחנן. לבקש ללקק אותי, לרדת לי, לזיין אותי. והיית עושה הכל. ותוך כדי ש הייתי עושה הפסקות וגורמת לך להגיע להגיע לקצה, להתנשם ולגנוח ולקמר קצת את הגב, ולאמץ שריריי אגן ולהרגיש שאתה עוד שנייה מתפוצץ ואז שוב לעצור. רק כדי שתבין שרק אני מחליטה מתי תגמור ואיך. 

אם הייתי חוזרת לעצמי… מקווה לחזור לעצמי בקרוב.. 

״ לאן להזמין לנו מקום?״ 

״ למסעדה הזאת שאוכלים בה בחושך״ 

״ טוב. מה מיוחד שם?״ 

״ החושך״ 

סכמנו לפני חודשיים ובינתיים המלחמה באיראן, מילואים וילדים חולים  דחו יותר ויותר את הדייט שלנו. 

הכל נגמר ומצאנו זמן מתאים לשנינו.

אסף אותי ונסענו.

הכניסו אותנו עם עוד 2 זוגות ונילים סאחים שהתעקשו לדבר על פוליטיקה ועל עבודה ולחקור אותי איזה חומר אני מלמדת בהיסטוריה ואיזה אמן אהוב עלי.

כשסיימתי את הקוקטייל שלי והם עברו לתחקר אותו לקחתי קוביית קרח והרשתי לעצמי להכניס יד מתחת לחולצה שלו. מטיילת עם קוביית הקרח על גופו. הוא נדרך וזז מעט אבל ממשיך לדבר עם שכנינו לשולחן. 

אני מידי פעם מוסיפה שריטות. הוא מקמר את גופו אבל לא מוציא מילה. 

המלצר מפסיק אותנו ושואל אם אפשר להגיש מנה עיקרית. אני עונה שכן. הוא מבקש עוד כמה דקות. אני מרגישה את היד שלו מגששת עלי. מרגישה משהו רטוב וקר. הוא מחזיר לי במשחק עם קוביית קרח. הוא מתקרב אלי ומנסה לנשק אותי. אני נרתעת. הוא מבין שאני מחליטה מתי. הוא נוגע בכל מקום. מעל השמלה. הבגדים של שנינו לחים מהקרח הנמס. המלצר מביא לנו את המנות ואנחנו מתרחקים כדי לאפשר לו. 

אני לוקחת את היד שלו ומניחה אותה על השד שלי מתחת לשמלה ולחזייה. 

״ אם תוציא את היד לפני שאגיד לך לא תוכל להחזיר אותה לשם לפני הדייט השישי״ 

״ פאק״ 

״ סובל?״  

״ לא. אבל מלא לילות מילואים דימיינתי את היד שלי על השד שלך. ועכשיו נעלם לי התאבון״ 

הוא חופן, מועך, נוגע, מלטף וצובט לי את הפטמה. אני גונחת מעט ומתחילה לאכול. 

״ תאכילי אותי״ הוא מבקש

״ מה פתאום. אתה ילד גדול״ 

״ יד ימין שלי על השד שלך ואין סיכוי שאני מוציא. אם אוכל ביד שמאל אני אלכלך את שנינו״ 

״ אם תלכלך אותי - תצטרך גם לנקות אותי״ 

״ אני אעשה מה שתרצי״ 

אני אוכלת את הרביולי שלי כשמידי פעם אני קופצת בגלל צביטה או זרמים שהיד שלו גורמת לי. הוא מנסה מידי פעם לאכול ביד שמאל. בחושך. בלי לדעת איפה הצלחת ומה נופל. המצב משעשע אותי. אני צוחקת כששומעת אותו מקלל כשעוד ניוקי נופל לו על הבגדים. 

״ אתה יכול להוציא את היד״ 

״ לא רוצה״ 

״ המלצר עוד שנייה מפנה לנו את הצלחות״ 

מסביבנו כולם ממשיכים לדבר. מידי פעם שואלים אותנו משהו אבל השיחות שלהם רחוקות מלעניין אותנו. 

המלצר מגיע. מפנה לנו את הצלחות והיד שלו עדיין חופנת אותי. כשהוא הולך אני מרגישה איך השמלה שלי והחזייה נמשכות למטה ואני מרגישה לשון חמה על הפטמה. הוא משחק איתה, מלקק ויונק ואני נרעדת. מידי פעם גם קוביית קרח מצטרפת ואני גונחת בשקט. היד השנייה שלו הצטרפה גם והציפורניים שלי ננעצות בגב שלו. משאירות סימנים. 

הקינוחים מגיעים . מפתיעים אותנו ואנחנו נאלצים להתרחק אחד מהשני. בבת אחת. 

השולחן סביבנו הומה וכולם מסכמים את החוויה של אכילה בחושך בעוד המלצרים מספרים על החיים בחושך. 

אני רוכנת אליו ומנשקת אותו. 

המלצר מופיע פתאום ומתעניין איך הייתה החוויה שלנו. של אכילה בחושך. 

״ וואו. מעולה. אין ספק שאני חוזר איתה״ 

סבב מיליון שלו. יוצא ונכנס לעזה. יצא ונכנס ללבנון. יותר משהוא בבית הוא על מדים. המלחמה כבר חלק ממנו. החיים השתנו.

שולח לי סרטון של מילואימניקים יפים יושבים בסוף יום ומנגנים לעצמם. הם יפים בעיני. 

מבקשת לראות תמונה שלו. הוא טוען שהוא לא יפה כמו כולם. 

שולח לי תמונה שלו עייף ומזוקן ויפה. 

אני מתבוננת בו ומשתפת אותו שאם הייתי שם עכשיו הוא היה צריך לדאוג לחדר או אוהל או ממד נפרד. עבורנו. אחד עם מזגן. ומיטה מפנקת. 

הוא כותב שיש רק ממדים יבילים. כאלה ניידים. 

״ לא למעמד שלך מלכתי״ 

״ חבל. הייתי מתעללת בך קצת״ 

״ ואם יכאב לי?״ 

״ יכאב לך״

״ ואם אני אעשה רעש?״

״ לא. לא תעשה רעש״ 

״ את קובעת״ 

אני עוצמת עיניים ומדמיינת אותו מולי. עייף ומלא במלחמה. 

״ אני אעמיד אותך. ואז לאט אפשיט אותך. אפשיט אותך מהתשישות של המלחמה, מהאבק ומהחום. אוריד ממך את הנשק ואת המדים ואת הלילות הארוכים בלי שינה. וכשתהיה עירום אני אשטוף אותך במים קרים. כמעט קפואים. כאלה שהופכים את העור לחידודין. שיקררו ויצננו. 

אסתכל בעיניך לראות כמה קר לך וכמה רועד אתה בין ידיי. עד שתהיה נקי לשביעות רצוני.״ 

״ ואז אתפשט בעצמי. מולך. ואשטוף עצמי המים חמים ונעימים. כאלה שבסוף יום מעירים ומנחמים ומרגשים. ואחרי זה אשכב על המיטה. ואתה תצטרך לעסות אותי. לאט. תתחיל ברגליים ותעלה כל פעם קצת. בכל אזור מותר לך להיות רק 6 דקות. מטכלי״

בלי לראות אותו אני יודעת שהוא קשוב רק אלי. רק להודעות שלי. הקולות מסביבו נעלמו. הבומים שמאפיינים את המקום המתפרק הזה. אני מדמיינת אותו מתרגש, מתקשה. מדמיין מה שכתבתי.

״ ואז אקשור את ידיך ואכסה את עיניך. ותשכב על הגב. אני אתיישב עליך. מלטפת ושורטת, מלקקת ומכאיבה. אני רוצה שתרגיש הכל. אני רוצה שיכאב לך ושתתענג. אני ארכון קדימה ושדיי ופטמותיי יהיו בדיוק מעל הפה שלך. אני אראה אותך מתאמץ להגיע אליהן עם הפה. מותח את צווארך, מוציא לשונך ומנסה ללקק ולטעום. ואחרי שתתייאש אני אתן לך לטעום אותי בזמן שאנוע עליך ניעות קטנות עם האגן. כשארגיש אותך חם ורותח מתחתיי אתיר את ידייך ואשכב בעצמי. ואתן לך לענג אותי״

״ חלום שלי לענג אותך״ 

רק תסיים את המלחמה. תסיימו כולם. ובואו לענג אותנו.

אני מארגנת מסיבת בריכה. ארוע קליל ונחמד שכל המוזמנים אליו הם מהקהילה הבדסמית.  אם בא לך להכיר עוד נשלטות/ שולטות חדשות או שולטים נשלטים - מוזמנת לפנות אלי. נשארו לי 5 מקומות. 

״ אתה בטוח?״ 

״ כן. אני בטוח״ 

״ טוב. בעיה שלך. אם רוצה להתחתן. תתחתן. אני אזהרתי ״ 

״ תודה. מעריך מאוד. רוצה לעשות לי מסיבת רווקים? ״ 

״ וואלה? באמת סומך עלי? ״ 

״ תכלס לא רוצה מסיבת רווקים בכלל. אבל אם בא לך לארגן משהו מיוחד אז ארגון שלך רוצה״ 

״ וכמה אתה רוצה שיהיו?״ 

״ אממ תאמת כל החברים שלי ייבהלו מכל מה שהראש המשוגע שלך מתכנן״ 

״ אז בלי גברים? מסיבת רווק?״ 

״ כן. נשמע מעולה״ 

״ ומה היא מרשה? ״ 

״ בלי מין״ 

״ מה ההגדרה של מין אצלכם?״ 

״ חדירה שלי ומין אורלי עלי״ 

״ זאת אומרת שאתה יכול לרדת אבל לא ירדו לך ואני יכולה לחדור אבל לך אסור״ 

״ רגע רגע לא אמרת לי כלום על חדירות אלי״ 

״ לא שאלת״ 

״ מפחד לשאול. אפשר לשאול מה יש לך בראש לפני שאני מוסר את נפשי וגופי בידייך?״ 

״ אתה לא רוצה להיות מופתע?״ 

״ אני רוצה אבל מת מפחד למצוא עצמי קשור בארגז על אוניית משא לאפריקה״ 

״ קרוב אפריקה. אפשר לחזור משם ברגל״ 

״ חייב לדעת מראש. ובלי אפריקה בבקשה״ 

״ טוב. רק את החצי הראשון מגלה לך״ 

״ מקובל״ 

״ אוסף אותי בערב ונוסע לפי ההוראות שלי. עוצרים בשמורת טבע. מרגע שיוצאים מהרכב אתה עם כיסוי עיניים. תיק על הגב ואני מובילה אותך לאזור שבחרתי. צפרדעים ברקע, טבע ופכפוך של נחל. אולי קורמורנים .

 כשמגיעים אני קושרת אותך לעץ. גוזרת לך את הבגדים ואתה נשאר עם תחתונים או עירום״ 

״ עד כאן נשמע מלהיב ורק קצת מפחיד. מה אז?״ 

״ זה החצי הראשון. זהו״ 

״ מה? זה ממש רק ההתחלה אבל!״ 

״ נכון . ההמשך בחצי השני והשלישי והרביעי״ 

״ כמה חצאים יש? ״ 

״ לא יודעת. זורמת אם מה שירגיש לי וכמה שתפחד״ 

״ אני קצת מפחד״ 

״ קצת זה לא נורא״ 

״ יותר מקצת. 40 אחוז יותר מקצת״ 

״ נו זאת ההזדמנות שלך לפני שתתחתן ותחיה בלי שליטה ובלי כאבים בעולם שכולו כיף, ליטופים ואיחור לגנים״ 

״ אני יכול לחשוב על זה?״ 

״ לא״ 

״ מה?! עכשיו או לעולם לא?!״ 

״ כן״ 

״ מה כן? חייב להחליט עכשיו?״ 

״ כן״ 

״ למה את קשה?״ 

״ כדי שישארו לך זכרונות לירח דבש שיעשו אותך קשה״ 

רוצים לנחש מה החליט?