שולטת.

אני שוכבת על המיטה. עירומה. שמיכה מכסה את חלק הגוף התחתון שלי. הידיים מאחורי הראש ואני נשענת על כרית נוחה. מוזיקה נעימה וחדר חשוך. 2 נרות מרצדים. 

שלחתי אותך להתקלח. מחכה שתצא. נקי עם תחתונים לגופך. אתה יודע שאסור לך להוריד אותם עד שתקבל הוראה. 

״ תודה שהסכמת ללמד אותי״ אתה יוצא מהמקלחת ומודה לי. הכרנו דרך חברים, היה בנינו משהו כיפי. ואמרת שנראה לך שאתה גרוע במיטה. שאלתי איך הגעת למסקנה הזאת ואמרת שאשתך לשעבר מעולם לא גמרה אתך. שהיו לה בעיות. ועם עוד שתיים היה לא קל. וכל השאר לא ממש עפו באויר.

בחור נאה. שרירי. גבוה. יפה למדי. לא היית צריך להתאמץ יותר מידי ואולי בגלל זה לא למדת. חבל. 

״ דבר ראשון - אתה לא מתנפל וממהר. עד שתדע איך ומה לעשות אתה לוקח את הזמן״ 

העיניים שלך נעוצות בחזה שלי. רואים שאתה מתרגש.

״ מה שתגידי. באתי ללמוד״

אני מסתכלת עליך ומלטפת לעצמי את השד. את הצדדים ואז את הפטמה. לאט ובעדינות. משחקת עם הפטמה והיא מזדקרת בין האצבעות שלי ומתקשה. אתה עושה צעד לכיווני. ואני עוצרת אותך.

״ לא הזמנתי אותך עדיין״

אתה חוזר אחורה.

״ ידיים מאחורי הגב. כרגע מה שחשוב זה הגירוי וההנאה שלי. אתה לא נוגע בעצמך״

מהנהן להבנה.

אני ממשיכה ללטף ועוברת לשד השני. גם הפטמה השניה מזדקרת.

אתה לא מסיר את העיניים ממני. מלקק את השפתיים. בולע רוק.

״ בוא״

אני מזמינה אותך.

בשנייה אתה לידי. שולח יד ואני עוצרת אותך.

״ מה התכוונת לעשות אם לא הייתי עוצרת אותך? ״

״ לחפון את השד להכניס לפה. לינוק״

״ למה ממהר?״

״ אז מה לעשות?״

״ הידיים מאחורי הגב עד שאגיד לך. ליטפתי את עצמי מולך ואתה יודע איך מלטפים אני מקווה. עכשיו רק הלשון שלך תעבוד. אך ורק היא. ותתחיל בעדינות. תן לגניחות שלי להדריך אותך מה לעשות״

אתה רוכן ומוציא לשון. מלקק את הפטמה. ל5 שניות בעדינות ואז מתנפל עליה. אני מכניסה יד לשיער שלך ומושכת אותך אחורה.

״ חזור לעמוד מולי״

ואתה חוזר אחורה. ואני שוב מלטפת את השד ואת הפטמה. מולך.

3 דקות. 5 דקות. ואז מזמינה אותך שוב. היד שלי בשיער שלך ואני מקרבת את הראש לפטמה שלי. אתה מוציא לשון ומתחיל ללקק ואני שולטת בראש שלך. מונעת ממך ללקק עוד. לינוק. מתווה קצב איטי. מעבירה אותך בין הפטמות. מרגישה את הזקפה שלך מתחככת בי.

״ עכשיו לאט לאט תינק״

אתה מכניס את הפטמה לפה יונק אותה. חזק. ואני מושכת את הראש שלך אחורה. מושכת לך בשיער. חזק.  אתה גונח מעט מכאב ואני מחזירה את הראש שלך למעל הפטמה. והפעם אתה יונק לאט ובעדינות. משלב ליקוקים. אני מעבירה אותך לפטמה השנייה ואתה מעניק לה גם.  אני מחככת את הזיפים שלך על הפטמה הזקורה מיניקות ורטובה מהפה שלך.

״ תסתכל לרגע. יש דבר יפה יותר מפטמה מגורה, רטובה מרוק וזקורה מיניקות?״  אתה מסתכל כאילו זאת הפעם הראשונה שאתה רואה פטמה. שולח קצה של לשון. מגרה ומלקק.  

״ ועכשיו תוסיף ידיים״ אני ממקמת אותך לשכב בין הרגליים שלי. על השמיכה. הידיים שלך נשלחות לשדיים. מועכות וחופנות ישר. 

אני מפסיקה אותך. 

״ תחזור לעמוד מולי״ 

אתה חוזר אחורה. עומד מול המיטה ואני מראה לך איך מלטפים שד. איך חופנים. מסמנת לך לחזור. מתמקם שוב בין הרגליים שלי. 

הפעם אתה כבר תלמיד מצטיין. יודע לחפון, ללקק, לינוק, אני משלבת ידיים מאחורי הראש ועוצמת עיניים. 

״ כשתרגיש ניעות של אגן אתה צריך להבין שמי שאתך כבר רוצה יותר. עד אז אתה רק מפנק״ 

״ אין בעיה. מתי מפנקים אותי? ״ 

״ ביקשת עזרה משולטת? תדע שאתה תהנה רק בסוף- אם בכלל. ועכשיו תמשיך״ 

הוא מחייך וחוזר ללקק. 

הוא נצמד אלי. אני שוכבת על הגב והיד שלו בין הרגליים שלי. בהתחלה מלטפת מעל התחתונים. בעדינות ואז גם נכנסת פנימה. נוגעת, מלטפת, מפשקת. אני עוצמת עיניים ומקשיתה את הגב, הנשימות שלי הופכות לגניחות, היד שלו מהירה יותר. נוגעת ולוחצת. הלשון שלו מלקקת אותי, נושכת אותי בצוואר. אני מסובבת את הראש והפה שלי נצמד לשלו. מנשקת אותו בלהט בזמן שהיד שלו והאצבעות מגבירות מהירות. מוציאות ממני גניחות וקולות של רטיבות. 

״ תעשי בי מה שבא לך״

הוא לוחש לי באוזן ואני גומרת עם המשפט הזה.

מחכה שגלי האורגזמה ירגעו. והוא עדיין עם היד. מלטף, נצמד. מנשק. 

״ מה שבא לי?״ 

״ מה שבא לך״ הוא עונה

״ תתפשט ותביא שמן״ 

אני קמה ופותחת מגירת סתרים בקרש שמעל המיטה. מוציאה סטרפאון. הוא מסתכל עלי ומחייך. 

אני לובשת את הסטרפ. הוא מחבר לו את התותב מסיליקון. ואני נשכבת על המיטה. מלטפת לעצמי את הפטמות. עדיין רגישות מהאורגזמה. 

הוא עולה על המיטה ויושב מעלי. משמן טוב את התותב האדום ואז את עצמו. אני מושיטה יד והוא שם לי שמן גם בכף היד. הוא מתרומם ולאט לאט מחדיר את עצמו על התותב. מידי פעם עוצר. רוכן ומנשק אותי. מידי פעם מלקק פטמה. אני דוחפת אותו למעלה. שיחדיר את עצמו עד הסוף. העיניים שלו עצומות והוא יושב כמה דקות בשקט. בלי לזוז. אני חופנת את הזין שלו ביד המשומנת שלי. נוגעת. משחקת. מתחילה ניעות קטנות של האגן למעלה ולמטה. הוא זז איתי. לאט. 

הוא גונח ואני מבינה שבשלב הזה מתחיל להיות לו נעים. אני מגבירה ניעות אגן. הוא מתכופף אלי ואני מחזירה אותו למעלה. מקפלת רגליים והוא נשען לאחור ומחזיק בהן. ניעות האגן שלו מותאמות לשלי עכשיו. הידיים שלי על הזין שלו מאוננות לו. יד אחת נשלחת לחזה. צובטת לו פטמה. עולה קצת לצוואר ומעט לוחצת. מגבירה עוד תנועות אגן ונהנית מהקולות שיוצאים לו מהגרון. הראש שלו מורם. העיניים עצומות והוא נותן לי לחדור אליו בקצב שלי ולאונן לו באותו הקצב. 

אני מרגישה אותו גדל לי בידיים. מרגישה אותו נחדר עד הסוף. מגבירה קצב. הידיים שלו נשלחות וחופנות את החזה שלי. הוא באקסטזה וגם אם ייפול פה טיל הוא לא יעצור. 

הוא גונח חזק וגומר לי ביד. ואני ממשיכה לאונן לו עד שהוא מכסה את הבטן והחזה שלי בזרע. ממשיך לרעוד ולגנוח עוד שתי דקות שלמות. הוא רוכן ומנשק אותי וקם בזהירות. מביא מגבונים לנקות אותי. אני מורידה את הסטרפ ונכנסת לשטוף עצמי. הוא מתנקה גם. חוזרת למיטה.

״ רק אני מזיינת אותך״  

״ אנחנו יכולים להיפגש?״ 

״כן. מתי מגיע לאזור?״

״ מתי שתוכלי. בבקשה״ 

״שבוע הבא. בערב. המקום הקבוע ביפו״ 

״ אני אגיע. תודה״ 

כמה ימים אחר כך נפגשים. חיבוק ארוך בלי מילים.

נפגשנו לפני שנתיים או יותר. הוא חשב שהוא נשלט. אני התחלתי דרכי כשולטת. בא מהצפון. עייף נפשית. באמצע תהליך גירושים קשה. עיניים ירוקות ומיוסרות. אמר שמחפש מישהי חזקה שתשלוט בו. שלכמה רגעים בחיים המעצבנים שלו מישהי אחרת תקח החלטות והוא יצטרך רק לבצע. בלי מילים. בלי להתווכח, בלי להתעצבן. רק לבצע. הבנתי באותו רגע שהוא לא מתאים לי. אני לא מפלט של מישהו. אני לא רוצה מישהו כבוי. אמרתי לו שכשיחזור להיות חזק וגאה בעצמו - אולי נוכל לחשוב על שליטה. דיברנו 5 שעות. חזרתי ב2 בלילה ומאז הוא תופס מקום קטן בלב שלי. גם מרחוק. 

נשארנו חברים. עדיין מחכה שהעיניים שלו יפסיקו להיות מיוסרות כל כך. 

״ רוצה לשבת?״ 

״ לא. בוא נטייל קצת. הרוח נעימה״ 

הולכים. והוא מבקש לתת לי יד. אחר כך מחבק לי את הכתף. 

״ המצב קשה?״ 

״ הוא לא קשה. אבל אני מרגיש שאין לי תכלית. רואה את הילדים בימים שלי. משתולל אתם, לוקח למסגרות, ממשיך לעבודה. חוזר לבית ריק. יושב סתם. ללא תכלית. ללא עניין״ 

״ עדיין בכסאח איתה?״ 

״ לא. נרגעתי. היא נרגעה. מכבדים אחד את השני״ 

״ אז? למה רע?״ 

״ אני רוצה להיות חשוב למישהי. אני רוצה להיות כל העולם. שלה״ 

״ ולא מצאת כזאת? ״ 

מגיעים לטיילת. אני יורדת במדרגות. מגיעה לחול. מורידה סנדלים. כבר חושך. רוח מלוחה. אנשים עוד במים.  ערבית, צרפתית, עברית, גלים ושחפים. 

״ לא חיפשתי. את עדיין הכי טובה שמצאתי״ 

״ אני לא בשבילך. אתה לא בשבילי״ 

אנחנו עומדים מול הים. שותקים קצת. לא שתיקה מעיקה וקשה. שתיקה שבה מדברים אחד עם השני בשקט בלי מילים. 

״ מה אצלך. יש מישהו נשלט? ״ 

״ היה או יש מישהו שרציתי. אבל הוא לא מספיק הראה שרוצה בחזרה. אז אני מוותרת. אולי יגיע מישהו אחר. אולי לא״ 

״ אני מישהו אחר״ 

״ אני לא יכולה שתהיה נשלט שלי. האור בעיניים שלך עוד לא נדלק״ 

״ איך ידלק אם לא תהיי מולי״ 

״ האור אמור להיות דולק תמיד. לא בגללי או בשבילי. בשבילך״ 

הגלים מתנפצים על החול ומרטיבים את שולי השמלה שלי. אני מקללת בשקט. 

הוא נעמד מולי. מחייך. 

״ אני יכול לפחות להיות השובר גלים שלך עכשיו? כל גל שרק יתקרב למלכה שלי אני אשבור אותו״ 

אני צוחקת. 

״ הים לא נשלט. הגלים לא מצייתים. גם מלכה לא יכולה לשלוט בהם״ 

״ פוסידון יכול״ 

אני מחייכת שוב. 

״ אתה פוסידון?״ 

״ לא. רק שובר גלים כל עוד את עומדת פה״ 

אני מסתכלת עליו בחושך. עומד עם מכנסיים מקופלים עד הברכיים בים ומנסה לעצור את הגלים מלהתקרב אלי. אני הולכת מעט אחורה והוא הולך אחריי. 

״ הנה. עצרת אותם. הם לא מגיעים אלי״ 

״ כל מה שתרצי. בשבילך״ 

״ אני רוצה שתחזור לאהוב את עצמך, להינות ממה שיש לך. למצוא עניין, תכלית. למצוא את עצמך״ 

״ אני לא יכול לסרב לך. את המלכה שלי. אני אנסה״ 

״ אני לא המלכה שלך. חברה ממש טובה. אבל לא מלכה. לא שלך. וכרגע לא של אף אחד״ 

״רק נתינים יכולים להמליך לעצמם מלכה״ 

״ מזל שנשארת מצחיק״ 

״ לא מצחיק. רק שובר גלים של הוד מעלתה״ 

״ טוב שובר גלים. בוא נלך לשתות משהו״ 

״ אני בא״ 

מוקדש לכל אלה שלא מצאו את מה שהם צריכים. אם מנסים מגיעים למקומות נפלאים. אולי לממלכה. עם מלכה. 

אז אני וחברה שולטת - הרבה יותר יפה, הרבה יותר קשוחה, הרבה יותר רעה, הרבה יותר אכזרית - מתכננות לפתוח שרותי משלוח מכות.. 

נראה לנו שיתפוס… 

משלוח קטן - שתי סטירות ובעיטה 

משלוח גדול- סטירות, בעיטות, הקטנה, החפצה.

משלוח ענק- שריטות, כלובון, בעיטות, החפצה, ניקיון, השפלה. אופציה לחדירה. 

לא רק בפורים… 

הודעה בווטסאפ. 

״ היי. את לא מכירה אותי. אני בקבוצה שלך כבר שנה ולא מעיזה להשתתף״ 

״ איזו קבוצה?״ 

״ קבוצת הציור. ציור עירום״ 

״ את ציירת?״ 

״ לא. לא יודעת לצייר בכלל״ 

״ אז מודלית?״ 

״ הלוואי שהייתי מודלית. אני לא מעיזה. אני מנסה כבר יותר משנה להירשם. לא מעיזה״ 

״ למה?״ 

״ כי הגוף שלי נוראי. צר למטה ועבה למעלה. ואני לא נשית ולא מושכת ולא אשה ולא יפה..״ 

״ רגע. עצרי. הדברים האלה של חוסר בטחון לא אצלי. אצלי כולן יפות. וכולם יפים ואת רואה את עצמך רק דרך עיניים של התרבות המערבית שהכריחה אותך לשנוא את עצמך. אז עכשיו את מפסיקה״ 

״ הלוואי שיכולתי. גם ליד בעלי אני לא מתפשטת. הוא יגעל ממני״ 

״ את יודעת שזה לא נכון״ 

״ אולי. אבל אני לא מעזה. אני יודעת ששבוע הבא יש ערב ציור. וכל כך בא לי. פעם אחת לראות עצמי בעיניים של צייר. ציירת. אין לי אומץ להתפשט מול גבר״ 

״ ומול אשה? ״ 

״ הלוואי. אולי מולך. אני עוקבת אחרייך לא מעט. אפילו מעריצה מעט. מרחוק״ 

״ והיית רוצה שרק אני אצייר אותך?״ 

״ אולי אולי אולי אם היה לי אומץ הייתי מבקשת ממך. משלמת לך. אולי. שלחתי הודעה רק כדי שתדעי שאת היחידה שאולי תצליח לשכנע אותי. שתדעי שאני קיימת ואולי עוד שנה שנתיים או 10 שנים יהיה לי אומץ״ 

״ ועכשיו?״ 

״ מה עכשיו?״ 

״ בואי עכשיו. הבית ריק. הילדים במסגרות. אני בחופש גדול״

״ עכשיו!?!?״ 

״ כן. עכשיו. בואי״ 

״ אני בעבודה😱״ 

״ איפה את עובדת?״ 

״ אזור נס ציונה״ 

״ מצויין. את באזור. ואת ניראת חיוורת. חולה. צריכה ללכת הביתה״ 

״ את רצינית?!?!?״ 

״ אני כמעט אף פעם לא רצינית. הפעם כן״ 

״ ……. אני לא יודעת מה לעשות. הלב שלי משתולל״ 

״ בואי״

שעה אחר כך היא בשער. אני פותחת לה. אשה בת 50 מינוס פלוס. ביישנית. חמודה. ויפה. יש בה משהו עדין וסוער ומתוסכל ופראי. אשה שאמרו לה יותר מידי פעמים שהיא לא יפה ושכנעה את עצמה. אבל האנשים סביבה- לא באמת ראו אותה. היא יפה ועוצמתית וכל כך חיה. 

אנחנו מדברות מעט. ואז אני שמה כסא באמצע הסלון ואומרת לה לשבת. ומוציאה סקץ בוק. מציירת מהר. קווים כלליים. 

״ להתפשט?״ 

״ תעשי מה שבא לך. אני מציירת״ 

היא יושבת ולאט לאט מורידה. נעליים. מכנסיים. חולצה. בחלק מהציורים נשארת עם גופיה. מנסה לכסות מעט את עצמה. עד שגם הגופיה יורדת. אנחנו מדברות. על החיים. על אומנות וציור וכל רגע שעובר היא יותר ויותר יפה בעיני. מורידה מעצמה עוד פריט לבוש ועוד מעטה של חוסר בטחון. מידי פעם אני משנה לה תנוחה. מזיזה אותה. 

אחרי שעתיים היא כבר ערומה. באמצע הסלון. היא צוחקת ומחייכת ושואלת על כל הווים שיש בתקרה. אני אומרת לה שזה בשביל לתלות אנשים. או נשים. היא מסתכלת ולא ממש מבינה. אני מחייכת ומבטיחה להסביר פעם הבאה. 

אחרי שהיא מתלבשת אני קוראת לה לראות איך ציירתי אותה. מולה בערך 8-10 רישומים שעשיתי מהר.

״ זאת אני?״

״ זאת את״

״ וואו״

״ נכון. וואו״

דמעות בעיניים והיא מחבקת אותי.

״ וואו אני ניראת כמו אשה״

״ את אשה. ויפה״

היא דומעת ומחבקת שוב.

״ אני יכולה אותם? את הציורים? בתשלום כמובן״

״ בלי תשלום. קחי. תודה שנתת לי לצייר״

לפני שהיא הולכת היא מוציאה 300 שח. נותנת לי. אני מסרבת לקבל. היא מתווכחת. 

״ בפעם הבאה תשלמי לי. אולי״ 

״ בפעם הבאה?״ 

״ כן. שבוע הבא. כשתהיי חולה באמצע העבודה. כשיהיה לי בוקר חופשי. תבואי״ 

היא מחבקת אותי. קצת צוחקת וקצת בוכה. 

והבוקר היה לי זמן פנוי ( כי מישהו שרציתי שיבוא לשעשע אותי קצת עסוק מידי- מקווה שמבין את הרמז) 

אז היא באה שוב. וישבה מולי שעתיים. והיא מדהימה והיא יפה והיא כל כך אשה. 

נכנס אחרי יום עבודה. לפני איסוף הילדים. 

כולו אנרגיות וסקסיות. אני נגשת עליו ומלטפת. 

״ זהו? נגמר המחזור?״ 

״ נגמר״ 

״ בגלל זה את חרמנית״

אני דוחפת אותו לקיר שליד המקרר. נצמדת אליו מאחורה ושולחת יד לגעת בו. הוא מתעורר לי ביד ואני מנשקת את העורף שלו. מלוח. 

משחקת בו קצת ואז עוזבת. אין באמת מה לעשות יותר מידי. צריך לאסוף ילדים מהמסגרות. 

עוזבת אותו ומתרחקת לשתות כוס מים. הוא בא אחרי. מצמיד אותי לכיור. 

״ לאן הלכת״ 

״ צריך לאסוף ילדים. אין זמן״ 

הוא לא עונה. מכופף אותי. מרים לי את השמלה ומוריד לי את התחתונים. מפליק לי. תופס לי בשיער. יד נוספת מועכת לי את השד. 

״ חכי פה״ אומר ונעלם. 

אני כבר מתיישרת. חושבת אם לשטוף את השתי כפות וקערה שיש בכיור. מרימה תחתונים. 

״ תתכופפי״ הוא חוזר ומצווה. 

״ אין זמן אבל״ אני אומרת. זה לא מזיז לו. 

״ תן לי ללכת להתקלח רגע״ 

״ אני אחרי יום עבודה. מטונף כמוך״ הוא לוחש לי באוזן בזמן שמורח אותי בשמן שקדים כלשהו ואז בבת אחת חודר אלי. חזק. מכופף אותי קדימה על השיש.  מחזיק אותי בצידי הישבן וממשיך לחדור. חזק. סוער. אני גונחת. הוא גונח איתי. 

היד שלו נשלחת קדימה ומוצאת את הדגדגן שלי. משחקת איתו קצת. הוא מגביר קצב. הודף עצמו לתוכי. חזק. 

אני מכופפת על השיש מעל הכיור. גונחת. צועקת והוא גומר חזק בתוכי. מרגישה אותו פורק בי את כל היום שעבר עליו. 

אחלה יום. 

אני נכנסת לשטוף את עצמי. והוא יוצא להביא את הילדים. 

זכיתי. היה מושלם. הוא מושלם. 

״ קניתי מסקינטייפ. אם רק תרצי. בכל שעה ובכל זמן״ 

״ שמחה שאהבת״ 

״ אהבתי מאוד. אשמח שוב. עברו כמה חודשים ואני ממש אשמח לשידור חוזר״ 

הוא היה נשלט של חברה. מלכה. שולטת. מהממת ממש. היא נסעה לשלושה שבועות לחו״ל וביקשה ממני להתעלל מעט בנשלט שלה. מאז הם כבר נפרדו והיום פתאום קיבלתי הודעה ממנו. הוא שאל לשלומי וביקש את רשות המלכה שלו לשעבר לפנות אליי למרות שנפרדו. 

פגשתי אותה בפמדום ומיד נוצר קליק. אשה שופעת, יפה ומרשימה מאוד. הפכנו לחברות מיד. דיברנו שעתיים ובכל אותו הזמן הוא על הרצפה ליד הרגליים שלה. מנשק, מלקק. מתחנן לתשומת לב. והיא התייחסה רק אלי. שלחה אותו להביא לנו מים, קוקטייל. בשלב מסויים נהיה עמוס וצפוף והיא הציעה שנעבור לחדרים הפרטיים להמשיך לדבר. המשכנו שם. שוכבות על ספה נוחה. והוא על הרצפה ליד הרגליים שלה. עושה לה עיסויים, מלטף, מנשק. בשלב מסויים היא פקדה עליו לעבור אליי והוא שמח לעשות גם לי את כל מה שעשה לה. מסתכל בי בעיניים סקרניות. 

אז חודשיים אחרי כשנסעה לחול ביקשה שאעשה לו משהו. שירגיש שליטה גם כשרחוקה. הוא לא ידע מזה כלום. פשוט אמרה לו לחכות בחדר מלון ביפו. אחרי מקלחת. תחתונים בלבד. עם כיסוי עיניים, על הברכיים בצהריי יום שלישי. ולהביא מסקינטייפ.

כשאני הגעתי הוא כבר היה על הברכיים. מול המיטה. עם כיסויי עיניים. שמע אותי נכנסת ובירך אותי. הלכתי אליו וקשרתי לו את הידיים מאחורי הגב עם צעיף. ראיתי שהביא כמה סוגי מסקינטייפ. אחד לבן, אחד שקוף, כסוף ואיזולירבנד.

נכנסתי להתקלח. השארתי דלת פתוחה. כדי שישמע מה אני עושה. התנגבתי ויצאתי עירומה.  נגשתי אליו ומשכתי אותו על הרגליים. הוא הרגיש שאני ערומה.

״ תודה גברתי. תודה. אני לא יודע מי את אבל תודה לך ולמלכה שלי״

לא עניתי לו דחפתי אותו לאט אחורה והוא הבין שהוא צריך ללכת אחורה. כשהגיע כמעט לדלת עצרתי אותו.  לקחתי את המסקנטייפ הלבן והתחלתי ללפף סביבו. מהכתפיים למטה. השארתי את הפטמות שלו חשופות. המשכתי לבטן ועל כל אזור המפשעות שמתי שכבה כפולה. למרות השכבה הכפולה הרגשתי אותו מתרגש בעודי מלפפת סביבו עוד שכבה. המשכתי עד למטה. מולי עמד גבר גבוה ודי חסון שעם כל המסקינטייפ נראה כמו סוג של גולם אנושי שעוד שניה יהפוך לפרפר. 

״ ברגע שאגיד לך אתה תכופף ברכיים ותפיל את עצמך על הרצפה. ואני הולכת לשכב על המיטה. לא יודעת אם מרגיש או לא אבל אני ערומה. לגמרי. ואני ממש אוהבת שמלקקים אותי. מכף רגל ועד שאני גומרת. אם לא תגיע תוך 8 דקות אני מוציאה את הסטיספייר שהבאתי איתי ומענגת את עצמי. אם תגיע- תזכה ללקק אותי בעצמך ולגרום למלכה שלך גאווה. אני אכתוב לה תוך כדי איך אתה מתקדם וגם אצלם לה. אני אוהבת את המלכה שלך ואני רוצה לבדוק גם אותך״ 

״ כן גברתי. תודה על הזכות גברתי״ 

אני עוזרת לו ליפול על הרצפה. ונגשת לשכב על המיטה. מתקשרת למלכה שלו דרך הווטסאפ ומראה לה את התולעת האנושית והמתפתלת שנעה על הצד, על הבטן לכיווני. מנסה להגיע למרות המסקינטייפ שעל כל גופו.

אנחנו צוחקות כמה דקות על הניסיונות שלו ואני מנתקת. הוא הגיע למיטה ונשארו לו 4 וחצי דקות. לעלות למיטה יותר קשה. בניסיונות שלו כיסוי העניים נופל ממנו והוא מסתכל עלי. אני נשענת על גב המיטה. השמיכה מכסה מעט את אזור המפשעה והבטן וכולי חשופה וערומה מולו. אני מחייכת. הוא מחייך. והוא ממשיך בניסיונותיו לטפס על המיטה בלי ידיים ובלי עזרת רגליים. הוא נופל פעמיים ולבסוף מצליח להגיע לאחת הרגליים שלי. הוא מתנשף ושואל אם הגיע בזמן. אני מסתכלת בשעון העצר ורואה שנשארה לו עוד דקה וחצי.

״ הגעת בזמן״ אני מחייכת אליו והוא מתחיל ללקק. 

אני אחרי מקלחת קרה… שוכבת על הגב… רטובה עדיין… עירומה.. עם רגליים מפושקות. 

שולחת לו הודעה באיזה מצב אני נמצאת… 

כמה זמן ייקח לו לראות את ההודעה? 

וכמה זה יפריע לו באמצע העבודה? 

אחרי ארוחה אני מציעה לטייל מעט. נווה צדק. רוח נעימה מהים. 

מעט אנשים ברחובות. אמצע שבוע. אתה הולך לצידי ונוגע בי מידי פעם. אני יודעת שמתאפק לא לגעת יותר. אנחנו ממשיכים. מתיישבים על ספסל באזור חשוך יותר ואתה מבקש לנשק אותי. אני מהנהנת שלא. 

״ אני מתחנן״ 

״ מתחננים על הברכיים״ אני עונה

אתה מוריד את הנשק ממך. שם על הספסל לצידנו. 

יורד על הברכיים. באמצע הרחוב. אני מסתכלת עליך ואתה עליי. אולי מסתכלים עלינו. אין לי מושג. אני מנשקת אותך. 

אתה גונח והידיים שלך נכרכות סביבי. מאמץ אותי אליך. מנשק את כולי. פה. צוואר. הפה שלך ממשיך למטה ויורד לכיוון החזה. אני נשענת אחורה. שמה ידיים על הספסל ונותנת לך לנשק אותי. אתה חופן לי שד ומסתכל עלי. אני נותנת לך רשות והפה שלך עוטף לי את הפטמה. על ספסל ציבורי. באזור חשוך בנווה צדק. אתה על הברכיים מולי. עסוק רק בי. ואני נהנית מהפה והלשון שלך. מישהי עוברת לידנו ומסתכלת עלינו. אני מחייכת אליה והיא מחייכת בחזרה. ממשיכה בדרכה. 

אני מכסה את השד שהוצאת ואתה מסתכל עלי באכזבה. מגלה שהוצאתי לך את השני. טורף אותי. אני מצמידה לך את הפנים לתוך השד. חוסמת לך את האפשרות לנשום. הפה שלך עסוק והאף שלך מכוסה. מידי פעם מרחיקה את הראש שלך ונותנת לך לנשום. 

בפעם שעברה השעון על פרק היד שלך הראה פעילות דופק מואצת ומסוכנת. צחקת ואמרת שבכל חודשי הלחימה בעזה הוא לא הראה בעיה. נראה אם השעון החכם שלך יזהה אם אתה צריך החייאה.

איפשהו בצד יש איזה רעש. מישהו הולך עם הכלב לידנו ומסתכל. ואנחנו שקועים בעולם שלנו. אני בצד הנהנה ואתה בצד המענג. כמו שצריך להיות. 

אני מרגישה את הצורך שלך, את הרצון להסתער ועוצרת אותך. אני אוהבת שמשתוקקים אלי. 

״ שבוע הבא אני בעזה. לא תתני לי להינות עוד קצת?״ 

״ באמת השתמשת במניפולציה הזאת עלי עכשיו?״ 

״ כן. זה עזר לי?״ 

״ אפילו לא קצת״ 

״ אוף״

אתה חוזר לשבת לצידי. אנחנו מגלים שהרעש ששמענו היה הנשק שנפל והמתפס שנשבר. קצת מביך לחזור ככה. מקווה שתסביר מה היו נסיבות השבירה. מעניין אם תסמיק. 

״ רגע, אז אנחנו פומביים עכשיו?״ 

״ למה?״ 

״ כי עשינו עכשיו דברים בפומבי״ 

״ לא. זה לא ממש נחשב פומבי״ 

״ אז מה כן נחשב?״

״ אולי תגלה בעתיד, אבל לא איתי. אני לא פומבית״ 

״ אני רוצה רק אותך. ואיך את לא פומבית? את לא מארגנת אורגיות בדסמיות? ״ 

״ אני מארגנת ומביימת. לא משתתפת. אני אוהבת שכל תשומת הלב רק עלי״ 

״ תשומת הלב שלי רק עלייך״ 

״ יופי״ 

״ מה את אומרת על הנעליים?״ 

״ מה אני אמורה להגיד?״ 

״ קניתי השבוע בכיכר המדינה. 1700 שח״ 

״ מרגש״ 

השבוע התכתבתי עם חברים ונזכרתי בו. עברו יותר משנתיים. היה אחד הראשונים. בימים שעוד לא ממש הייתי סגורה על מה אני רוצה וצריכה. והוא ניסה להרשים. מפגש ראשון בבית קפה בתל אביב. בצהריים. הזמנתי הפוך ו2 עוגיות והוא הזמין 3 כריכים, 2 עוגות, צ׳אי ושייק. כשהתעניינתי למה כל כך רעב אמר שזה בשבילי. רוצה להראות איזה נשלט מפנק הוא. שיעשה הכל בשביל המלכה שלו. שכסף זה לא אישיו. שיש לו חברה שאבא שלו הוריש לו והוא זמין להגיע מתי שאני רוצה ולהביא מה שאני צריכה. 

הסברתי לו שעושר וכסף לא ממש מרשימים אותי. גדלתי בקיבוץ. למדתי מגיל צעיר שכשעובדים יש כסף. כשלא - אז אין. רמת החיים שלי לא משתנה כשיש לי או אין. אז אין צורך להרשים אותי בכסף. ואין צורך להזמין תפריט שלם. 

בן 47. נאה, גבוה. די הטעם שלי. בטוח בעצמו. הקפיד להשאיר סמלי סטטוס בדמות אייפון חדש ומפתחות לאיזה רכב שכנראה יוקרתי ולי אין שום מושג - כי רכב זה קופסא עם גלגלים. 

כל מה שרציתי לעשות זה לפשוט ממנו את הזחיחות ולהראות לו שאחרי הכל הוא עבד. נשלט, משרת. כנוע. 

אמרתי לו את זה בסוף השיחה בנינו והוא התרגש והבטיח לעשות כל מה שארצה. שהוא יהיה משרת כמו שאני צריכה. 

אז הזמנתי אותו אלי. נכנס עם חליפה ונעליים חדשות שקנה. 

״ המשפט הראשון שצריך לצאת לך מהפה הוא - איך אני יכול לשרת אותך מלכה. ולא מעניין אותי הנעליים או הבגדים שלך. רד על הברכיים״ 

״ סליחה מלכה. את צודקת״ 

״ עכשיו אחרי שהבנת את מקומך- יש כלים לשטוף. וסמרטוט להעביר על הרצפה״ 

״ אין בעיה גברתי. אני יכול אבל להוריד נעליים?״ 

אני מגלגלת עיניים והוא מוריד וניגש להעביר סמרטוט על הרצפה. הוא מדבר תוך כדי ואני משתיקה אותו. מסבירה לו שגברים בוכים בלילה ועבדים שותקים ביום. 

כשהוא שוטף כלים אני נגשת אליו. מעבירה יד על הגב שלו. מטיילת על הגוף שלו. נכנסת מתחת לחולצה.

הוא נעצר ועוצם עיניים. מתרגש. 

כשמסיים לשטוף כלים אני מזמינה אותו לשטוף את חדר השינה. בזמן שהוא שוטף אני נשכבת על המיטה. מתחילה לגעת בשד הימני שלי. מורידה חזייה. משחקת עם הפטמה. מזוית העין הוא מסתכל עלי. רואה מה אני עושה. כשאני מורידה את החזייה מעל השד השני הוא כבר נעצר. בוהה בי. 

״ אשתי ממש שטוחה. אני אוהב אותה. אבל הכי בא לי לחפון שד מלא כמו שלך. כזה שימלא לי את היד. כזה שאוכל לשקוע בו״ 

״ חבל שאני לא מתעסקת עם נשואים. הם רק מנקים עבורי. משאירה אותם חרמנים ומתרגשים ללכת ולעשות כל מה שהם רוצים עם האשה שלהם. זאת שהם בחרו בה״ 

״ כן מלכה. תודה שנותנת לי להסתכל״ 

״ תמשיך לנקות״ 

מעולם לא לקח כל כך הרבה זמן לשטוף חדר שינה כזה קטן. הוא היה יסודי ממש לידי. בזמן שאני מלטפת כל פטמה ומזקירה אותה. ואז עוברת לשנייה.  

כשסיים לשטוף חזרנו לסלון. 

ירד שוב על הברכיים מולי. 

״ אני ממש ממש מתחנן. מלכה. ממש מתחנן. תני לי לפחות לאונן. לגמור לפני שאת מוציאה אותי. שאני אוכל לחזור ולהיות רציני ומכובד בעבודה״ 

״ רציני ומכובד אתה בטוח לא. אתה עבד קטן שמתחנן לאונן״ 

״ כן מלכה. אני לגמרי כזה״ 

״ תסתובב. על הברכיים. תתחיל לאונן ושאני לא אראה את הגועל נפש הזה״ 

בדרך כלל - אני לא מסכימה לכאלה דברים. אצלי סובלים עד שמקבלים אישור. אבל עלה לי רעיון. 

״ תגיד לי מתי אתה עומד לגמור״

״ כן מלכה. תודה״ 

שתי דקות אחרי והוא מתנשף ואומר שהוא קרוב. ואני בועטת לו את אחת הנעליים היקרות שלו אליו״ 

״ תגמור בנעל היקרה שלך. בנעל שהיית כל כך גאה בה. קדימה״ 

״ בבקשה לא״ הוא מבקש אבל מרים אותה.  

אני רוכנת אליו וצובטת לו את הפטמה. והוא נרעד וגומר לתוך הנעל היקרה שלו.

אני מחייכת ונשכבת לאחור על הספה. די מרוצה מעצמי האמת.

״ אתה יכול ללכת״ 

״ תודה שנתת לי לגמור מלכה. אני יכול לנקות את הנעל?״

״ לא. שים גרביים ונעליים״

הוא מסתכל עלי. מחייך.

״ את מלכה סקסית ואכזרית. בדיוק מה שאני צריך״

הוא הגיע עוד כמה פעמים לנקות בשבועות שאחריי. תמיד עם נעלי ספורט.