״ אני בדרך אליך״ אני כותבת לו.
״ מצויין. עדיין במשרד. חייב לסיים פה משהו. בואי״
קבענו צהריים. אמצע חופשת חנוכה. הילדים במסגרות ואני בחופש. מזמן לא ראיתי אותו. החיים העמוסים…
הוא שלח הודעה לפני חודש שלא אכפת לו מתי- נפגשים!!
אז מצאנו זמן.
אני מגיעה אליו. עולה לקומה 5. הדלת השחורה עם השם שלו וה ״חוקר הפרטי״ שלו. לוחצת על איזה כפתור והזמזום מורה לי לדחוף את הדלת.
הוא מחכה בכניסה לחבק אותי חיבוק ענק. גבוה. משקפיים. בלורית חומה עם שיער לבן פה ושם. בן 50. תמיד עם החליפה שלו.
״ עוד 10 דקות. חייב לסיים משהו. המזכירה חולה והעובד שלי לא בארץ. אז הכל עלי״
״טוב. אם זה יותר מ10 דקות - אתה משלם על הצהריים״
״ ברור״
אני מתיישבת ליד השולחן של המזכירה ושומעת אותו בטלפון משוחח מהמשרד. תמיד חשבתי שחוקר פרטי זאת עבודה מסעירה וכיפית. הוא תמיד מסביר לי שזאת עבודה שרק ניראת מסעירה.. שלא באמת יושבים ברכב שעות ועוקבים אחרי בוגדות ובוגדים… יותר כאלה שמעלימים מס. בעיקר בירוקרטיה ועבודת מחשב.
הטלפון מצלצל.
אני עונה. מציינת את שם המשרד.
רושמת לו הודעה למי לחזור ובמה מדובר.
אחרי עוד 3 דקות שוב צלצול טלפון. שוב עונה ולוקחת הודעה. הפעם השיחה ארוכה יותר והיא מתעקשת להסביר לי מה בדיוק קרה ושארשום הכל. אני רושמת וכותבת מספר לחזרה. ואז מספר נוסף ועוד אחד למקרה שזה אחרי 18 בערב.
כשמסיימת ומנתקת רואה אותו עומד ומסתכל עלי. מחייך.
״ מצויינת את. בואי לעבוד אצלי״
״ חחחחח לא נראה לי שכדאי לך.. אתה מכיר אותי״
״ מת שתבואי לעבוד אצלי. תקבלי יותר ממה שאת מקבלת במשרד החינוך בטוח״
״ אולי. אבל לא תוכל לעמוד בדרישות שלי״
״ איזה דרישות יש לך״
״ סביבת עבודה רווית תכנים מיניים והטרדות מיניות״
״ חחחחח מה זה אומר?״
״ שזה טוב שאני עובדת בסביבה של נשים. אבל אם אעבוד פה- יהיו פה הטרדות מיניות״
״ נשמע מעניין דווקא״
״ תלוי למי״
״ עבורי.. ואולי גם העובד שלי ישמח למיניות מידי פעם. הוא רווק תל אביבי מחפש״
״ לא תוכל להתרכז בעבודה. חבל״
״ מה זאת אומרת? איך?״
״לא משנה. כבר 20 דקות אנחנו מתמזמזים פה. בוא נזוז. רק תסתכל על ההודעות שרשמתי לך״
״ טוב, טוב. מסתכל ונזוז״
הוא מתקרב כדי לקחת את ההודעות ואני מזיזה אותן רחוק יותר ממנו. בסוף השולחן - ככה שהוא צריך להתכופף ולרכון מעט על השולחן כדי להגיע אליהן.
הוא מסתכל עלי ומחייך ואז רוכן לקחת את ההודעות שלו. ברגע שרוכן אני מניחה יד על הגב שלו ודוחפת אותו למטה יותר ככה שהוא שכוב על השולחן.
״ מה את עושה?״
״ מראה לך מה זה סביבה רווית מיניות״
היד שלי מטיילת על הגב שלו בזמן שהשנייה מונעת ממנו. לקום. אני קמה. מושכת את החולצה שלו מחוץ למכנסיים. והיד שלי מטיילת לו על הגב. מעט שורטת.
״ נעים הסביבה הרוויה שלך״
הציפורניים שלי ננעצות לו בגב. והוא פולט ״ אווו״ ומנסה להתרומם. אני לא מאפשרת לו. נצמדת אליו מאחורה ותופסת את שתי הידיים שלו מאחורי הגב. כשמחזיקה אותן טוב. ממשיכה לשרוט אותו - בעדינות יותר.
״ עדיין נעים לי בסביבה שלך״
אני מכניסה יד לשיער שלו. מושכת והוא נעמד מולי. מושיבה אותו על הכסא המשרדי. נעמדת מאחוריו.
מושכת את הראש שלו הצידה באמצעות השיער. מצמידה את השפתיים שלי לצוואר שלו. מלקקת ומוצצת. הוא מעט מלוח.
״ אם תשאירי לי סימן - בבקשה תתקשרי אליה להגיד לה. לך היא לא תגיד כלום. עלי תכעס אם לא תיאמתי איתה מראש״
הכרתי אותם לפני שנתיים. הוא בעולם הפולי. היא בעולם הבדסמ. היא התחילה איתי. וסירבתי בעדינות…. כי אשה זה לא בשבילי.. אז הציעה להכיר לי את בעלה. אמרתי לה אז - שאני מעדיפה להכיר לבד. אז היא ביקשה רק ארוחת ערב עם שניהם. והם היו מקסימים. מיד הרגשתי נוח אתם. אחרי האוכל טיילנו קצת מול הים וכשרכנתי על המעקה להסתכל על המים השחורים היא נצמדה אלי מצד אחד. והוא מהצד השני.
היה חמים ונעים בין שניהם.
היא לחשה לי ושאלה אם בא לי לבוא להתכרבל אתם. האויר המלוח והקוקטייל גרמו לי להסכים.
מה שהיה שם זה לסיפור בפני עצמו. אז אשאיר אתכם סקרנים.
״ אל תדאג. כל מה שאני אעשה לך מקובל עליה״
״ אני בטוח שזה נכון״
את הידיים אני שמה לו מאחורי הכסא. היד שלי מטיילת לו מתחת לחולצה על החזה. צובטת ושורטת מעט.
הטלפון מצלצל.
״ תענה״
הוא מחייך ועונה. מנסה להיות ענייני. אפילו קשוח ורשמי. בזמן שהיד שלי מטיילת לו מתחת לחולצה ואז נכנסת מתחת למכנסיים. מרגישה אותו מתעורר לגמרי מהמגע שלי.
אני שומעת אותו מעט מתבלבל בשיחה. מנסה להזדרז ולסיים.
ברגע שהוא מסיים את השיחה- אני מוציאה את היד.
״ מההה, למה הפסקת?״
״ הולכים לאכול״
״ אבל התחלנו משהו״
״ זה הקטע בהטרדות מיניות. מי שהתחיל מחליט גם מתי להפסיק״
״ אז מתי את באה לעבוד אצלי״
״ תציע לי הצעה שלא אוכל לסרב לה״
״ רוצה אסייתי?״
״ כןןןןןן״