שולטת.

״ לאן אתם יוצאים היום?״ היא שואלת ואנחנו מחליפים בנינו מבטים. לספר או לא? להסביר או לא? 

״ מועדון סאדו״ אני עונה ורואה איך הגבות שלה מתרוממות והמבט שלה עובר בין שנינו. 

״ אני נכנס להתקלח. נצא עוד 15 דקות״ הוא אומר ונעלם. משאיר אותי עם השאלות.

״ וואו. מועדון סאדו״ היא אומרת. ״ באמת ראיתי את הלבוש שלך והוא נראה מעט חשוף וגותי, מהמם״ ממשיכה. 

״ ואתם בקטע של סאדו? שניכם? ״ 

״ שנינו״ אני עונה

״ כאילו, מכות? הצלפות? קשירות?״

״ אמממ לא תמיד מכות, לא תמיד הצלפות, לא תמיד קשירות״ 

קשה להסביר למישהו חיצוני שלא מהעולם הזה. 50 גוונים של אפור לא בדיוק המדריך לשולט/ נשלט המתחיל ורובם חושבים שככה הכל מתנהל, רק בלי מיליונרים ובתולות. 

״ תראי, אם תרצי, אני יכולה להסביר לך בדיוק. אבל יש לנו רק רבע שעה וזה לא ממש מספיק להסביר בכל כך מעט זמן״ 

״ מסקרן״ היא אומרת.

היא חמודה. מעט צעירה ממני, שיער ארוך ומשקפיים. הלוק של הספרנית השקטה שכולם בטוחים שהיא חיית מין. אבל היא לא. משיחות איתה גיליתי שהיא ובעלה בקשיים זוגיים. היא עושה בייבי סיטר כדי לברוח מעט מהבית. 

״ בגלל שאין לנו המון זמן- אני אתאר לך סיטואציה- אחרי זה תחליטי לבד אם בא לך לשמוע עוד״ 

היא מהנהנת. 

״ את מגיעה אלינו הביתה. בשעה שקבענו. לובשת מה שאת רוצה כי זה לא ממש משנה. כשאגיד לך תצטרכי להתפשט ולהישאר בתחתונים״ 

״ רק אני?״ היא שואלת

״ רק את. העירום שלך מול הלבוש שלנו יגרום לך להרכיש חשופה יותר. אולי אפילו מתביישת בהתחלה. ככה אנחנו רוצים אותך. אנחנו לא נעשה לך שום דבר שאת לא רוצה, לא נגע בך באף מקום בלי שתבקשי. ואת תבקשי. וגם תתחנני״ 

היא פולטת צחוק קצר. אני מסתכלת בה. והיא רואה שהמבט שלי - המבט שגורם לבן ה5.8 ללכת למיטה למרות שהוא לא רוצה- הוא כלום לעומת המבט שלי כשאני מפעילה את השליטה. היא משתתקת. אותו מבט שליווה את החיילים שלי בצבא ואת התלמידים בכיתה- ואפילו את ההורים שלהם ביום הורים - אלה שחושבים שיכולים להגיד מה שרוצים. כולם משתתקים. 

״ אחרי שתתפשטי. אני אקשור לך את הידיים ואכסה לך עיניים. את תקבלי מילת בטחון שברגע שתגידי אותה - נעצור הכל ונפסיק ואשחרר אותך באותו רגע. אבל בלי קשר - אבדוק כל הזמן שאת בסדר. לעולם לא נעשה לך משהו בניגוד לרצונך״ 

היא מהנהנת. 

״ אני אוביל לאותך למיטה ואקשור את הידיים שלך למעלה, מעל הראש. ואז אתחיל לגעת בך נגיעות מאוד קלות, עדינות. מרפרפות כאלה. בהתחלה הן לא יזיזו לך אבל לאט לאט הן יהפכו לפחות קלות ופחות, מליטופים הן יהפכו לנגיעות״ הנשימות שלה כבדות. היא לא מזיזה ממני את העיניים.

״ בשלב הזה בעלי יצטרף. ואז הפוקוס יעבור אלי. לידך. על המיטה כשאת קשורה ומכוסת עיניים הוא ילקק אותי וירד לי. לא נגע בך אבל תרגישי כל תנועה שלנו. תשמעי כל גניחה שלנו. הוא ימצוץ לי את הפטמות וילקק לי את הדגדגן, הוא יכניס לי אצבע ואת תשמעי אותי גומרת. מתי פעם אחרונה גמרת עם בעלך?״ 

היא מסתכלת עלי ולא עונה.

״ ואחרי שהוא יסיים איתי. הוא יעבור אלייך. ואותו הדבר שהוא עשה לי הוא יעשה לך. אבל את תהיי קשורה. ולא תראי כלום״

״זזים?״ בעלי קורא לי. 

אני קמה. והיא מסתכלת על שנינו. 

״ אנחנו צריכים בייבי סיטר חדשה?״ אני שואלת אותה. היא יודעת למה. לא עונה. 

אני נגשת לדלת ומחייכת אליה. מנופפת לה כאילו הכל כרגיל. 

ברכב הוא מנשק אותי. ואז מתניע. 

״ תוך כמה זמן לדעתך היא נופלת?״ הוא מחייך אלי. 

״ גג יומיים״ אני עונה. 

בכניסה למועדון אני מקבלת תשובה.