באמצע חודש סגפנות לא נותר לי אלא להיזכר בזמנים טובים יותר.
שלחת לי הודעה וביקשת לדעת מה שלומי.
ענית לך שאני עצבנית. שזה לא מתאים היום- למרות שאמרתי לך שכנראה אזמין אותך.
״ אני ממש מתחנן לבוא״ כתבת לי.
״ תוציאי עלי עצבים״ הצעת לי.
כתבתי לך שעדיף שלא. כתבת לי שאתה בדרך. הייתי בתחילת דרכי וניסיתי את כל העניין של השולטת. חדשה בעולם השליטה. נפגשנו במסיבת סקס. במקום סקס דיברנו המון. קבענו להיפגש במקום רגוע יותר. ביקשת לדעת יותר על העולם הזה של שליטה.
להגעת לאחר שעה. הייתי באמצע זום לימודי. שיעור משעמם שרק עשה אותי יותר עצבנית. מרצה משעממת - והכי גרוע - מלמדת משהו שהיא לא מבינה בו לגמרי. בשלב מסויים כבר נמאס לי לתקן אותה באי דיוקים בין האימפרסיוניזם לפוסט אימפרסיוניזם והעובדה שיש לי תואר באומנות ואני מנסה לדייק אותה לא גרם לה לעצור ולבדוק את עצמה.
אתה התחלת בנתיים לארגן לנו ארוחת צהריים. מנסה להיות בשקט ולא להפריע. אבל הפרעת. עשית רעש. והמרצה מעצבנת והיום הזה פשוט לא נגמר. כיביתי את המחשב, תפסתי אותך ביד והובלתי אותך לספה, התיעשבתי עליך ברגלחים פשוקות ונישקתי אותך. חזק וסוער. בהתחלה היית מופתע ואחר כך החזרת לי נשיקה, הידיים שלך על הישבן שלי מלטפות בעדינות אבל הדבר האחרון שאני צריכה זה עדינות כרגע.
הורדתי לך חולצה. ניסית להגיד משהו.
״ סתום״ אמרתי לך. ואתה שתקת. נגעתי בך, שרטתי אותך, נישקתי אותך. ואתה נגעת בחזרה, נשרטת בשקט, נשקת חזרה.
לקחתי אותך למיטה וטרפת אותי. החזקתי לך את הראש, משכתי לך בשיער ואצה - עוצמתי ונלהב, מלקק ומנשק, יד על השד, לשון על הדגדגן ואצבע שעוזרת להוביל אותי לאורגזמה ראשונה ואחרי זה לאורגזמה שניה.
נשכבנו אחרי זה על המיטה. אני פחות עצבנית. אתה מזיע ורטוב. מחייך.
נישקת אותי. טעמתי את עצמי בפה שלך. התחלת לגעת בעצמך ואני עצרתי אותך.
״ אל תגמור״ עצרתי אותך.
״ למה״ שאלת.
״ ככה. רק בפעם הבאה״ עניתי וקמתי להתקלח. מרגישה את העוצמה שבשליטה בך. מבינה מה זה לשלוט בגמירה. מרגישה בפעם הראשונה את העוצמה כמלכה.
כשיצאתי מהמקלחת הצעתי לך להיכנס. סרבת. רצית להישאר עם הטעם שלי ועם הריח שלי.
״ מתי אני יכול לגמור?״
״ אמרתי לך- רק בפעם הבאה״ חייכת והסכמת איתי. ידעת שהפעם הבאה תהיה טובה. ממש טובה.
יצאת ואחרי 10 דקות שלחת לי הודעה.
״ אם אני חוזר עכשיו זה נחשב פעם הבאה״ חייכתי ולא עניתי.
הדלקתי את המחשב וחזרתי לשיעור.
מצרפת תמונה של וינסנט ואן גוך מ1890 ״ שדה חיטה עם עורבים״ ציור פוסט אימפרסיוניסטי.