שישי בוקר. הילדים בגנים, קניות וסידורים. מארגנים את הבית. אני מחליפה מצעים. נאבקת עם הסדין. שמה צד אחד והשני קופץ החוצה. מקללת ומסדרת שוב. נשכבת על המיטה כדי לתפוס את הצד המעצבן וסוף סוף מצליחה לקום כשהסדין מתוח כמו שאני אוהבת.
דחיפה ואני נופלת על הבטן על המזרון. הוא נשכב עלי ומחזיק לי את הידיים.
״ קום״
״תכריחי אותי״
״קום מיד!״
״ תכריחי אותי״
תופס לי את שתי הידיים מעל הראש. ביד השנייה מרים לי את השמלה והתחתונים מורדים.
״ נו אין לי כוח עכשיו, יש לי מלא מה לעשות! קום!״
״ כן.. באמת נראה שאין לך כוח. תרימי את הישבן״
אני מנסה להיאבק מעט, להפיל אותו ממני אבל זה לא ממש עוזר. הוא צוחק קצת ונשכב עלי עוד יותר. הפה שלו צמוד לאוזן שלי ולוחש לי לאן בדיוק הוא הולך להכניס את הזין שלו. אני עוצרת את המאבק. הוא ממשיך ללחוש לי מה בא לו לעשות לי. ביני לבין עצמי מודה שזה מחרמן. הלשון שלו מלקקת לי את האוזן והצוואר והוא חודר חזק. בלי יותר מידי הכנה.
מזיין אותי בקצב, עם הידיים שכבר לא מחזיקות אותי פותח לי עוד את הישבנים.
״ תרימי את הישבן״ אומר ואני מצייתת.
״ רוצה חזק או חזק מאוד?״
״ חזק מאוד״ אני עונה והוא מגביר קצב ומזיין חזק. חזק מאוד. היד שלו מועכת לי את החזה. צובטת. עוד יד מזדחלת מתחתיי ומוצאת את הדגדגן שלי. כמה דקות והוא מרגיש את ההתכווצויות סביב הזין שלו. יודע שאני עוד שניה גומרת. מחכה לי וגומר מיד אחרי.
נשכב לידי על המיטה. מתנשם.
״ תחליפי מצעים. הרטבת אותם״
מפליק לי ויוצא מהחדר.
הוא זה שעושה כביסות. בעיה שלו.
