״ אני רוצה עוד״ היא כתבה לי.
״ יותר אינטנסיבי״ ביקשה.
בפעם שעברה סידרתי לה מיני חטיפה והתעללות מינית בטבע. היא מאז כתבה לי לא מעט. משהו שם השתנה. הבינה דברים לגבי עצמה. מרגישה היום משוחררת יותר. גומרת יותר. מעיזה יותר.
״ מה בא לך?״
״ בא לי עוד. אבל אני לא יודעת מה. תעזרי לי. זה בוער בי. אני חושבת ומפנטזת. אני צריכה שליטה. שישלטו בי ויחליטו עלי. רוצה להיות במתח, באקסטזה.״
״ תני לי לחשוב על משהו״
כמה ימים ביררה כל יום עם חשבתי על משהו אחר. חדש. פעמיים ביום שלחה הצעות, רעיונות. ואני בתקופת מבחנים. בקושי יש לי זמן לפנטזיות של עצמי.. שעדיין לא מצאתי מישהו להוציא אותם עליו. לפעמים מתגעגעת לזה שהיה.
בסוף חשבתי על משהו. התקשרתי וסיפרתי לה.
״ וואו״ היא אמרה ואז היה קצת שקט
״ מה את חושבת״
״ שזה כל מה שבא לי עכשיו. איך שתיארת את זה. עם הכל״
״תני לי למצוא שני גברים מתאימים לזה. ואולי עוד מישהי״
ליל המכשפות.
שתי נשים שנחשדו שעסקו בכישופים ומזימות.
הן נתפסות בשעת לילה מאוחרת על ידי שניים או שלושה גברים. מוכנסות לרכב. מוסעות לדירה או מקום. ושם הן עוברות עינויים עד שיודו שהן מכשפות.
בהתחלה עינוי מיני. מניעת אורגזמות. ואחרי זה עינוי מיני אחר- אילוץ אורגזמות. ואחרי זה שעווה. הצלפות, כאב.
הן יקשרו וגופן יהפוך להיות מכשיר עינוגים של הגברים. כי אם הן לא הודו שהן מכשפות בעינוי המיני אולי הן יודו כשישתמשו בהן לצורכי הגברים.
הן יהיו רוב הערב קשורות, מוגבלות תנועה ולא רואות. וכל עוד לא יודו שהן מכשפות - העינוי ימשיך.
ברגע שיודו - העינויים יופסקו. הן יגנחו ויצעקו ויצאו נקיות, טהורות ומוכנות לעולם הזה. עולם ללא מכשפות..
ואם הן לא יודו… אז הן מידי פעם יחטפו מחדש. כדי לעבור עינויים. כאב, עונג.
ואני שם. לפקח. לבדוק שהן נענשות.
אז… מי בקטע?
