שולטת.

״ראיתי אותך בפמדום״

״ איזה כיף לך״

״ לקח לי זמן לברר מי את. הלכת מוקדם יחסית.  שאלתי כמה שם. בסוף מצאתי מישהי שמכירה את השם שלך בכלוב״

״ ממש גשש בלש״

״ אני מבקש רשות לפנות אלייך. בבקשה״ 

״ כבר פנית״ 

״ יכול להציג עצמי?״

״ כן״

״ זאת פעם ראשונה שהייתי בפמדום. אבל כמה שנים שאני נשלט. המלכה הקודמת שלי לא הרשתה לי. נפרדנו לפני שנה. הכל קצת חדש ומרגש. את ישבת ודיברת עם מישהו. שמת עליו יד. ראיתי שזה מישהו שיש ביניכם קשר אז לא ניגשתי. לא רציתי להפריע״ 

 ״ מצויין״

״ אני ממש מתחנן לפגוש אותך. להציע לך את עצמי. אני באמת חושב - אחרי שקראתי על השליטה שלך שאני יכול להגשים לך כל מה שאת רוצה״ 

״ תודה על הפניה - המנומסת. אבל כרגע לא ממש מחפשת נשלט. אני קצת בהפסקה. מלחמה וזה״ 

״ אני מבין. גם אם את בהפסקה, אנחנו יכולים להיפגש? מתי שתרצי ואיפה שתרצי. רק לדבר. בבקשה״ 

״ פחות מתאים לי. תודה לך״ 

״תודה לך״ 

חשבתי שבזה תמה השיחה. אבל שעתיים אחרי הוא שלח לי משהו שתפס את תשומת ליבי. ואז בערב שוב. הוא רהוט. מספר על עצמו, מנומס, מכבד. יודע לפנות לאשה ובטח שלמלכה.

שאל אם אפשר לשלוח לי תמונה. הסכמתי. שלח.  

נאה. גבוה. 

הסברתי שוב שאני פחות בחיפושים בימים אלה. ביקש רק 10 דקות. ואם אחרי זה פחות יתאים - לא יטריד יותר. 

הסכמתי אולי שבוע הבא או עוד שבועיים. אמר שמאושר. 

בערב ישבתי עם חברים בבר תל אביבי. חזרתי מעט שיכורה. במצב רוח נחמד. במונית חזרה פתאום כתב לי. 

כתבתי לו שעוד 20 דקות אני ליד הבית. אם יגיע עד אליי ויחכה לי תוך 15 דקות - מוכנה לפגוש אותו. הוא כתב שעולה על האופנוע ומגיע. 

ירדתי מהמונית. ליד גן שעשועים לא רחוק מביתי. 

הולכת לנקודת המפגש שנתתי לו. גן ציבורי עם תאורה ואנשים שיוצאים לרוץ באמצע הלילה במקום לשתות עם חברים. 

הוא חיכה לי עם כוס ביד. נתן לי את הכוס ואמר שהביא תה צמחים חם כי קר בחוץ. לא היה בטוח לגבי התה אבל שיער שבשעה כזאת עדיף מקפה. צדק. 

ישבתי על ספסל והוא ירד על הברכיים מולי. לא היה אכפת לו מהרצים שרצים ומסתכלים. לא היה אכפת לו שהרצפה קצת רטובה מהגשם. 

״ אני לרשותך. גופי, מחשבותיי ורצונותיי. היה בך משהו אחר בפמדום. משהו שאני מחפש הרבה זמן. ונראה לי שמצאתי. אם רק תסכימי. אעשה הכל״ 

״ הכל?״ 

״ כל מה שתרצי״ 

היה לו קצת מזל. שתיתי לא מעט והייתי במצב רוח כיפי. 

״ תוריד מעיל וחולצה״ 

הוא הוריד. בלי להפסיק להסתכל עלי לשנייה. 

חזר לרכון על הברכיים. גוף חסון מאוד. 

״ אתה לא נראה כאילו אתה עובד מול מחשבים ולוגיסטיקה כל היום״ 

״ אני גם מתאגרף״ 

״ תוריד גם מכנסיים״ 

נעמד והוריד גם אותם. נשאר בתחתונים. חזר לרכון על ברכיו. 

שתי נשים בנות שישים באו לשאול אם הכל בסדר. הוא לא ענה. רק המשיך להסתכל לי בעיניים. 

״ הכל מצויין״ עניתי והן המשיכו. 

״ בוא לכאן״ הוא מתקרב על הברכיים ואני נוגעת בו ומעבירה יד על החזה שלו. שורטת מעט. הוא עוצם עיניים ולא מגיב. 

היד שלי יורדת מעט למטה. הוא נרעד. אולי מהקור ואולי לא. 

אני מסתובבת סביבו ושורטת את הגב שלו. הוא מרשה לי לעשות מה שאני רוצה. 

״ קום. תתלבש״ 

״ יש לי שאלה אליך. אם אני נותנת לך לגעת בי במקום אחד בלבד. עם אצבע אחת בלבד- איפה שאתה רוצה. בגוף שלי. לדקה שלמה. איפה תחליט לגעת בי?״

עוצרת ומתבוננת בו.

״באחת הפטמות אולי? לבדוק כמה היא קשה כרגע בקור הזה? קשה ואפילו קצת כואבת. ואולי אם תגע בי נכון ותרכך אותה קצת אני ארשה גם ללשון שלך להצטרף לאצבע?״ 

הוא מסתכל עלי ובולע רוק. 

״ואולי אולי לבדוק אם בדקה אחת אתה יכול לגרום לי להירטב?״ 

אני נצמדת אליו. הוא נושם עמוק. עוצם עיניים לרגע. אני מתחככת בו קצת . 

״ כמה מיומן אתה בדקה של משחק בדגדגן? חושב שיכול לגרום לי לגנוח פה באמצע הגן?״ 

הוא נרעד. פוקח עיניים. מסתכל בי. 

״ אז איפה בא לך לגעת?״ 

״ איפה שתרצי. את מחליטה״ 

״ תשובה נכונה״ 

אני מסתובבת והולכת הביתה. הוא נשאר לעמוד מאחוריי.