שולטת.

״ אנחנו יכולים להיפגש?״ 

״כן. מתי מגיע לאזור?״

״ מתי שתוכלי. בבקשה״ 

״שבוע הבא. בערב. המקום הקבוע ביפו״ 

״ אני אגיע. תודה״ 

כמה ימים אחר כך נפגשים. חיבוק ארוך בלי מילים.

נפגשנו לפני שנתיים או יותר. הוא חשב שהוא נשלט. אני התחלתי דרכי כשולטת. בא מהצפון. עייף נפשית. באמצע תהליך גירושים קשה. עיניים ירוקות ומיוסרות. אמר שמחפש מישהי חזקה שתשלוט בו. שלכמה רגעים בחיים המעצבנים שלו מישהי אחרת תקח החלטות והוא יצטרך רק לבצע. בלי מילים. בלי להתווכח, בלי להתעצבן. רק לבצע. הבנתי באותו רגע שהוא לא מתאים לי. אני לא מפלט של מישהו. אני לא רוצה מישהו כבוי. אמרתי לו שכשיחזור להיות חזק וגאה בעצמו - אולי נוכל לחשוב על שליטה. דיברנו 5 שעות. חזרתי ב2 בלילה ומאז הוא תופס מקום קטן בלב שלי. גם מרחוק. 

נשארנו חברים. עדיין מחכה שהעיניים שלו יפסיקו להיות מיוסרות כל כך. 

״ רוצה לשבת?״ 

״ לא. בוא נטייל קצת. הרוח נעימה״ 

הולכים. והוא מבקש לתת לי יד. אחר כך מחבק לי את הכתף. 

״ המצב קשה?״ 

״ הוא לא קשה. אבל אני מרגיש שאין לי תכלית. רואה את הילדים בימים שלי. משתולל אתם, לוקח למסגרות, ממשיך לעבודה. חוזר לבית ריק. יושב סתם. ללא תכלית. ללא עניין״ 

״ עדיין בכסאח איתה?״ 

״ לא. נרגעתי. היא נרגעה. מכבדים אחד את השני״ 

״ אז? למה רע?״ 

״ אני רוצה להיות חשוב למישהי. אני רוצה להיות כל העולם. שלה״ 

״ ולא מצאת כזאת? ״ 

מגיעים לטיילת. אני יורדת במדרגות. מגיעה לחול. מורידה סנדלים. כבר חושך. רוח מלוחה. אנשים עוד במים.  ערבית, צרפתית, עברית, גלים ושחפים. 

״ לא חיפשתי. את עדיין הכי טובה שמצאתי״ 

״ אני לא בשבילך. אתה לא בשבילי״ 

אנחנו עומדים מול הים. שותקים קצת. לא שתיקה מעיקה וקשה. שתיקה שבה מדברים אחד עם השני בשקט בלי מילים. 

״ מה אצלך. יש מישהו נשלט? ״ 

״ היה או יש מישהו שרציתי. אבל הוא לא מספיק הראה שרוצה בחזרה. אז אני מוותרת. אולי יגיע מישהו אחר. אולי לא״ 

״ אני מישהו אחר״ 

״ אני לא יכולה שתהיה נשלט שלי. האור בעיניים שלך עוד לא נדלק״ 

״ איך ידלק אם לא תהיי מולי״ 

״ האור אמור להיות דולק תמיד. לא בגללי או בשבילי. בשבילך״ 

הגלים מתנפצים על החול ומרטיבים את שולי השמלה שלי. אני מקללת בשקט. 

הוא נעמד מולי. מחייך. 

״ אני יכול לפחות להיות השובר גלים שלך עכשיו? כל גל שרק יתקרב למלכה שלי אני אשבור אותו״ 

אני צוחקת. 

״ הים לא נשלט. הגלים לא מצייתים. גם מלכה לא יכולה לשלוט בהם״ 

״ פוסידון יכול״ 

אני מחייכת שוב. 

״ אתה פוסידון?״ 

״ לא. רק שובר גלים כל עוד את עומדת פה״ 

אני מסתכלת עליו בחושך. עומד עם מכנסיים מקופלים עד הברכיים בים ומנסה לעצור את הגלים מלהתקרב אלי. אני הולכת מעט אחורה והוא הולך אחריי. 

״ הנה. עצרת אותם. הם לא מגיעים אלי״ 

״ כל מה שתרצי. בשבילך״ 

״ אני רוצה שתחזור לאהוב את עצמך, להינות ממה שיש לך. למצוא עניין, תכלית. למצוא את עצמך״ 

״ אני לא יכול לסרב לך. את המלכה שלי. אני אנסה״ 

״ אני לא המלכה שלך. חברה ממש טובה. אבל לא מלכה. לא שלך. וכרגע לא של אף אחד״ 

״רק נתינים יכולים להמליך לעצמם מלכה״ 

״ מזל שנשארת מצחיק״ 

״ לא מצחיק. רק שובר גלים של הוד מעלתה״ 

״ טוב שובר גלים. בוא נלך לשתות משהו״ 

״ אני בא״ 

מוקדש לכל אלה שלא מצאו את מה שהם צריכים. אם מנסים מגיעים למקומות נפלאים. אולי לממלכה. עם מלכה.