שולטת.

מהבוקר נתקע לי השיר הזה בראש. אני מזמזמת אותו בלי להפסיק. ״ צבי אומר שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות. סע לאט. סע לאט…״ 

הילדים לא מבינים ואומרים לי שאנחנו בכלל לא באוטו.. 

״ רק שלא יעוף איזה רימון ונלך לעזאזל. סע לאט״ 

שעות ועדיין תקוע לי בראש. בצהריי שישי אני מחליטה על שנץ. אולי אולי זה יפתור את הבעיה.. 

נכנסת למיטה. הילדים בסלון רואים טלויזיה.

״ ואני חושב. אני חושב עלייך. ואיך שאת יודעת לפנק..״

הוא נכנס לחדר שינה. מסתכל עליי בחיוך. 

״ תעשי מקום״ 

״ יש לך מלא מקום. אני מנסה לישון. אל תפריע״ 

הוא מוריד מכנסיים ונכנס למיטה לידי. נצמד אליי בכפיות. מרים לי את השמלה. 

״ אני מנסה לישון״ 

״ אני לא מפריע לך. תישני״ 

היד שלו על החזה שלי חופנת. מועכת. ממוללת לי את הפטמה.

…. ״ תן למחשבות לרוץ.. לכל הכיוונים.. ״ 

הזקפה שלו מתחככת בי והוא מושך לי את התחתונים מתחת לאגן. 

״ לא יתחילו בלעדינו. סע לאט. סע לאט״ 

״ הילדים בסלון״ אני מזכירה לו.  

הוא זורק שמיכה עלינו שניה אחת לפני שהקטנה נכנסת וקופצת עלינו. הוא שולח אותה לסבתא בקומה מעל. לאכול איזה חטיף. היא יוצאת והוא נצמד אליי שוב. והפעם מנסה לחדור. 

הגדול נכנס לשאול אם יכול לראות טלויזיה. אנחנו מאשרים לו במיידית עוד זמן מסך. כי ההורים בשנץ. הוא קם ונועל את הדלת. 

״ תתהפכי על הבטן״ 

״ אבל אני מנסה לישון״ 

״ תמשיכי לישון. זה יהיה מהיר״

הוא מחייך ומוריד עוד קצת את התחתונים בזמן שהופך אותי.

הוא ננעץ בי חזק ומהר. מזיין אותי ושולח יד מתחתיי ומעסה לי את הדגדגן בתנועות מעגליות. מעט חזקות. כמו שאני אוהבת.

אני מקמרת את הגב ומרימה ישבן. מרימה רגליים והוא ממשיך לזיין אותי.

״ אני אוהב להשתמש בך״ הוא לוחש לי לתוך האוזן. ואני מחייכת. אוהבת שמשתמש בי.

הוא מגביר קצב, נכנס חזק. עם היד השניה תופס לי בשיער ומרים לי את הראש. לוחש לי כמה הוא אוהב את הכוס שלי. כמה אוהב אותי. 

כמה דקות אחר כך והוא גומר בתוכי. ממלא אותי. אנחנו נרגעים לאט. מתנשמים. 

״ לפי החישוב שלי יש לנו דקה עד שהיא תסיים את החטיף ותחזור״ קומי להתקלח. 

״ הרסת לי את השנץ״ אני אומרת ולא ממש כועסת.

״ שיפרתי לך אותו״ הוא מחייך. 

לפחות השיר כבר יצא לי מהראש…