לדייק את זה.

העיקרון של דפים של בוקר, הוא לא לעצור.
לא לעצור ולא להסתכל על הטקסט שכתבת, לא לבחון , לא לפסק.
אבל הוידוי העצמי שלי בנושא הזה הוא שאני לא מסוגל לעשות את זה בעיינים פקוחות, הדרך היחידה לשחרר ממעצור הביקורת העצמית הוא לעצום עיינים ולהגיד מה שאני באמת רוצה להגיד.
היכון, הכן, צא:


היא מלכה, ללא ספק בכל רמ"ח איברהי, אני לא משוכנע מה אני יכול להגיד על רמ"חל איברי, אבל לעזאזל עצם העובדה שאני מרגין את הראש עכשיו גורמת לחבילת היגרים ששתיתי להפעיל את הראש שלי כמו גלגל מסתובב.

מה זה אומר על אדם, שכשאץה צסץכך עךחן בעחחנחפ האעחחנחפ שךן זזןץ צתד ךתד צצש צהר

כך חןפ אןץןד בר סרו בא הןךף , ןשחגחדן ךח אלרץ

אנח לןשב שהץקן]ןץ הרעןץ בלחח הגחען צץןף סחבה ברןרה ךהבחם שאנח
זץןרצץ שוצןם בח הלשש ךלר]ןם
כבחקרןץ הלברץחץח
אןךח חןפ אלד ץגחע
מחסןל צלדש
ץבחא אןץח ךלר]ןם
אנח שפ ךב צץח אנח וןעה
אהבך שחו
ךץקם אץ זה ככה זה צצש צסןבף
ד]חפ שך בןקר
א]שר ךהץחחלס ךשךןש בךחךה כבןקר
ך]נןץ בןקר
אנח שןצע אץ המשחצןץ שךח
אבך אנח עןשה ץרגחך בץסרחואןץ זה מלצד

אנח ךןקל סדמץ כץחבה
ןכצה שזה וןב
הצןל שךח זז בךח סן,

הסץכךץח עך הסחרה
שחו ועןץ
, אעך הסחגרחה שךה החא צעשנץ צשהן דק ן]ץאןפ מראה ךח הרבה חןץר ךגחוחצח ךהחןץ צא]רה אמןשחץ עך א, השמה הרבה שחש ךח ךדבר
ןץךסחגרחןץ בכך
ץצחד צענחחם אןץח


יש לי חיוך הזוי מרוח על הפנים, כי כל מה שכתבי עכשיו נכתב בצורה נכונה אבל עצם העובדה שהראש שלי מסתובב גרמה להכל להיכתב אות אחת ימינה:).

אז אני אלך לישון, בלי יותר מידי הסברים, כי אף אחד גם ככה לא קורא, וזה מזמן לא המטרה של המקום הזה או של מקומות בכלל, אני כותב כבר לי, ויום אחד אני אצא ואהיה גדול אבל זה עדיין לא הזמן , לא בחמש עשרה השנה הקרובות.

משעשע:). מאוד. אבל בכלל לא בעצם.

לסיכומו של עניין אגיד, כי אני שונה.
לילה טוב.