לדייק את זה.

קצת לפני שמילאתי דלק, עצרתי ליד חנות הירקות שבסמוך אליה חיכתה לי משתלה.

צועד והלגיטימציה לחייך מלווה אותי לאורך כל הדרך, כל כך הרבה צבעים וריחות.

זה אני והם, באגרטלים יפים, או בפלסטיקים שחורים לשתילה, וגם סתם בתוך דלאיים מוכנים להגשה.

נדמה שאפשר לצעוד שם בלי סוף ולא להתבלבל רק להתערבב,

הכל כל כך יפה, עד שבא התימני הקטן ושואל אותי אם אפשר לעזור.

אני חוזר למציאות.

"פרח יחיד אני רוצה, אני יודע שזה לא ממש רווחי בשבילכם, אבל בכל זאת "...

התימני הופך נחמד ושולח אותי לאיזור הורדים.

אני מסתכל, הפעם מתבלבל.

עוברות עשרים דקות פחות או יותר, ואני יוצא עם זר, ועם פרח יחיד.

הזר למשפחה, והורד בשבילה.

רצות שעות הולך לישון.

נפגשים.

הורד מחכה לה על הכיסא של הרכב.

מין תודה רבה כזה ,של לא נעים, פורמלי מידי.

ואחרי שלוש שעות, היא יושבת ומתנשקת בלי סוף עם גבר אחר.

_____________________________________________________________________
: \.