לדייק את זה.

את סיפור חיי, יוכלו לספר רק אלו שנגעתי בהם.

לא כותרות, ולא תארים, אלא אנשים שחייהם הוצלו במגע ידים ולב.

וכשיספרו אותו ואני כבר לא יהיה, עשרות ואלפים, אבכה לי למעלה, כי נתתי יד.


את סיפור חיי, היום.

רק אני יכול להרגיש.

אילו רק היה ניתן להעתיק תחושה.

כולם מיוחדים. כולם שונים. כולים מוכשרים. כולם גאונים ויוצאי דופן.

אבל אני שונה.

ימים יגידו.

באותם ימים כבר לא אחפש דבר. רק להיות.


כמו שיר שתמיד עושה עצוב.

כדור אנרגיה.


ימים יגידו.

יומן מסע.