לפני 15 שנים. 18 ביוני 2009 בשעה 23:20
הרעד ברגליים מעיד שימים אין סופיים עובירם על כוחותי.
הזיכרון מציף הוא לא מותיר מקום לחיוכים שלמים.
עיינים פעורות נעצמות, משהו בתוכן כואב.
לילות שלא היו כמותם מימי סבל של אמת.
חוזרים מכריזים על שלטונם. הם מנצחים.
לעקור, לנתץ,לערער להשחיט, לטהר, להעלים, להתפלל, לצרוב, להחריב, לרמוס ,לקטוש, ללקק את הפצעים,
נמאס להזות את פניה.