סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לדייק את זה.

לפני 17 שנים. 28 באפריל 2007 בשעה 15:19

אין לי ספק, שאת הדברים - אני יכול לעשות לבדי.
ובכל זאת, פעמיים רבות אני בוחר להצטייר כילד.
זה יכול להיות הילד המוכשר, או הילד עם העיינים היפות, הילד עם הפוטנציאל האין סופי.
אבל זה יהיה הילד, וכשהעיינים הנכונות, יראו, תמיד יושיטו יד, שתלטף. יד מאמצת כזו.

דבר מה, בתומו של ילד תמיד ישאר מסתורי במידה, לא באמת יפענחו אותו עד לאותיות הקטנות.
במיוחד לא את הילדים השתקנים.
וכי מה מיוחד בשתקן,
האין זה טיפש?
או שמא, שומר את המילים לאירועים ואנשים מיוחדים.

אין לי ספק, שאני יכול להצטייר כמבוגר.
ובכל זאת, פעמיים רבות אני בחור להצטייר כילד.
זה משאיר מקום לכל כך הרבה שאלות, ותמיד תהייה יד שתיגש ללטף.
וזה כמעט תמיד, נעים.


אך כשפוגעים בילד, אפילו מעט, למרות שהוא רק שיקוף להיבט .
פוגעים גם בי.

עד שתחזור היד ללטף.
_________________________________________________________________________
( אני סולד ברמה שאיי אפשר להבין אפילו מאיי הודעה, ובכל זאת, סלחן מידי בנושא).

ילד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י