מתחשק לי לקחת את הא- ב, ולקמט בשיא הכוח, לקרוע, לעווט להרוס, ליצור פיסה של מילמולים לא ברורים, וכך , שכל העולם לא יבין , רק רחבי הרגש,
לצרוח אותיות באקראי, מבלי להיחשב משוגע,
לייחל שישימו לב האמייתים, ויזכרו שקסם הוא דבר שכן זורם בדם,
דם שזורם בורידים, בנימים, ומחבר עיניים שקופות, מלאות בתוכן .
איני מסתדר עם האותיות המחרובנות הללו כבר מזמן, כל כמה ימים אני צועק צעקות קטנות ולא ברורות כי אני לא מצליח לכתוב, אני לא מצליח להגיד , אני לא מצליח לצאת החוצה.
כשראיתי אותך, התפוצצתי, אז כן , אני מניח שמבחינתך חל חוסר משמעות על היום ההוא שהרגשתי קצת קרוב, והנחתי אני, שמוטב להיפגע בשקט, משום שצלילים , או אותיות לא יאמרו דבר.
ומאז לא דיברנו, ואפילו לא התכתבנו,
כשראיתי אותך , התפוצצתי כמעט כמו שלא התפוצצתי בחיים, לדעת שהייתה לי נגיעה ולו דקה למשהו כ"כ, שקט , ורועש , וינעל האותיות אין מושג איך להסביר לך.
אם היו אנשים שהיו מקרינים אנרגיה אטומית את בהחלט היית אחת מהם,
הלכתי לאחר מכן להופעה, וכל הערב רק הזיתי, דברים שנאמרו, שפתאום התחברו לגוף , ולפנים.
חשבתי שאני מתחרפן, נתתי מין מכות קטנות כאלו לראש, כדי שהתמונה תצא לי מהראש.
זה כ"כ רע, לדעת שכמעט היית , או לפחות חשבת שהיית בתוך דבר בתוך אדם.
שנראה לך כל כך, והוא כ"כ.
ולדעת שהכל התנפץ, כאילו חמק לך יצור חי מתוך כף היד.
"שבויה , בקסם שלך"...
כתבת לי פעם.
וכל פעם מחדש שאני רואה אתה תגובה כדי לבדוק האם הזיתי לבד את הקרבה הזו.
ממלמל לעצמי " ידעתי שאסור להחזיר שבויים בשום תמורה שבעולם "....
אז זהו. ינעל העולם וינעל האותיות. סתם שתדעי, כ"כ רציתי לגעת.
אני
_______________________________________________________________________
מתאהב במה
כי אין כל כך במי
משורר פנס מאיר
רומנטיקה ביני לבין עצמי
עודף משאבים
הקסם הקסום אינו
שורת בהתנדבות ברורה.
הרן הרוח ואני.
תירוצם מהשרוול
הנה מלך העולם הדמיוני
ארמונות בחול.
ערום כמו ילד תימני.
לפני 17 שנים. 3 ביולי 2007 בשעה 6:13