נכתב מאת זר [b]
"הרוסי הגדול הסיר מעל ראשי את השק השחור שכיסה לחלוטין את פני, ודחף אותי פנימה אל החדר. משהושבה לי ראייתי, הבחנתי בשלושה גברים בלתי מגולחים שישבו סביב שולחן עגול קטן ושיחקו בקלפים. בקבוק משקה כמעט ריק ומספר כוסיות נחו על השולחן, והאוויר בחדר היה דחוס מעשן של סיגריות. אחד האנשים שישבו ליד השולחן, שאחר כך אלמד כי כינויו הוא ג'וני נבח לעבר הגברתן וזה בתגובה שלח את ידיו השעירות ואחז בחולצה שלי. בתנופה אחת תלש את כל הכפתורים ופתח אותה לרווחה. את החזייה שלי איבדתי כאמור כבר קודם, כך שכעת נחשף החזה שלי למולם. באינסטינקט מיהרתי להרים את ידי ולכסות את מערומי. הבריון נעמד מאחורי, לקח את ידי בכוח ואחז אותם מאחורי גבי. אחד הגברים מליד השולחן קם וניגש אלינו. הוא פרם את כפתור הג'ינס שלי, ומשך אותם כלפי מטה. מעוצמת המשיכה ירדו גם התחתונים שלי מעט, ושער הערווה שלי נחשף ברובו. הרגשתי את הקור בישבני. התפתלתי בידיו של הענק שמאחורי, אבל לא יכולתי להיחלץ מהן. האיש שמלפנים המשיך והוריד את התחתונים שלי גם הם עד לגובה הברכיים. "לא הבנתי את שפתם, ולא ידעתי בדיוק על מה הם מדברים. אבל טון הדברים שיווה להם אופי של משא ומתן. כנראה שהתווכחו על המחיר שלי. לבסוף הגיעו כנראה להסכמה כלשהי. גבר נוסף קם מהשולחן וניגש אלי. הוא אחז בכוח בשערותי בעורף, והוביל אותי מדדה אחריו לחדר סמוך. הרוסי ניגש לשולחן ולקח את כוסית המשקה שמזג לו ג'וני. האיש שאחז בשערותי דחף אותי פנימה לחדר וסגר אחרינו את הדלת בטריקה. ללא שהיות מיותרות פתח את מכנסיו, ושלף מתוכם את האיבר הגדול ביותר שראיתי מעודי. נחרדתי למראיהו ופרצתי בבכי. בעוד ידו האחת אוחזת בשערותי, סטר על פני שוב ושוב בכף ידו האחרת. ניסיתי לברוח, להתחמק, אבל כל מה שהצלחתי זה להגיע לפינת החדר, שם לכד אותי ואילץ אותי לרדת על ברכיי. הוא אחז את האיבר האימתני בידו מול פני ונהם. הבנתי שהוא דורש ממני למצוץ אותו. הוצאתי את לשוני והתחלתי ללקק. פערתי את שפתי ככל שיכולתי, ובקושי רב הצלחתי להכניס לפי את הרבע שלו. הוא דחק את האגן שלו חזק למולי, ועולמי חשך עלי. למרות שחציו נותר עדין בחוץ, הזה שלו הגיע עמוק לתוך הגרון שלי, ולא איפשר לי לנשום. הלחץ בלסתותי היה ללא נשוא. בשתי ידיו אחז את ראשי ושערותי, וכך אנס את פי בכוח רב עד שגמר. בניסיונתי הנואשים לשאוף מעט אוויר, חלק מהזרמה שלו מצא את דרכו לתוך קנה הנשימה שלי. חשבתי שאמות מחנק בו במקום. האיש הסיג את עצמו מתוכי, והחזיר את הכלי שלו אל מכנסיו. השתעלתי שוב ושוב ולבסוף הצלחתי לפלוט את החומר ולירוק אותו לרצפה. הוא תפס את ראשי בכוח, ולחץ את פני לשלולית הקטנה שנוצרה. לא הרפה ממני עד שלא ליקקתי את הכל חזרה ובלעתי לקירבי." אני יושב בחדרי, וקורא את הדפים המלאים כתב סיני. אינני דובר סינית, ועל מנת לפענח את הכתוב, אני נעזר בידיעותי בשפה היפנית ובמילון סיני-אנגלי שנפל לידי לפני מספר שנים. מאחר ולא יכולנו לתקשר בשום צורה אחרת, ביקשתי מלי-אן- אין זה שמה המדוייק, מבטאים את זה קצת דומה ל-"ז'י-אנג", אבל "לי-אן" הוא התעתיק המערבי - ובכן ביקשתי ממנה שתכתוב לי את מה שברצונה לספר לי. הניב השגור על פיה הוא הניב הקנטונזי, והמתורגמן של שירות בתי הסוהר הדובר מעט מנדרינית לא מצליח לפענח אותו. אולם הכתב - הסימניות - משותפות לכל הניבים הסיניים, ובמידה מסויימת גם לשפה היפנית אותה אני מכיר. דקות ארוכות לוקח לי לפענח כל שורה, אבל זמן רב עומד לרשותי. אני האדם היחיד בעולם איתו היא מתקשרת. אני גם זה שעומד להוציא אותה להורג.
לפני 15 שנים. 22 באפריל 2009 בשעה 14:15