הגהנום כבר פה

הערב ירד. גם את ארוחת הערב הביאו לנו למשרד. נותר עוד לשלוח אותה להתרחץ ולהחליף בגדים, ואחר כך להחזירה לתאה למשך הלילה. הרגשתי את השניות הולכות ואוזלות לי. לקחתי דף ורשמתי עליו:
"תרצי להישאר לישון כאן במשרד גם הלילה?"
היא חייכה אלי חיוך מבוייש והנהנה בראשה.

שלחתי את לי-אן לחדר הרחצה והיא נעתרה. נכנסה לשם ופתחה את ברז המים למלא את האמבטיה במים חמים. היא פשטה את בגדיה והכניסה רגל אחת לתוך המים. אבל אז נזכרה במשהו ויצאה חזרה אלי למשרד. מזה מספר ימים (מאז קיבלה את הווסת) שלא ראיתי אותה בעירום מלא. הקפידה בימים אלה ללבוש את תחתוניה מתחת למגבת, לפני שיצאה מהאבטיה. עתה, ניצבה מולי בעירום מלא והחוותה בידה את התנועה מלפני מספר ימים, ושאלה בעברית:
"אתה לגלח, בבקשה?"

צחקתי, ואמרתי שכן, אני אבוא לגלח אותה. הלכתי ונעלתי את דלת המשרד ואחר כך נכנסתי אחריה לחדר הרחצה. היא כבר שכבה באמבטיה, הפעם ברגליים מפושקות. מרחתי על כל ערוותה את קצף הגילוח וגילחתי את הזיפים שגדלו שם. אחר כך גילחתי בעבורה גם את בתי השחי, ורציתי לקום ולצאת. היא אחזה בידי כמבקשת שאשאר איתה. היה טפשי לקום ולצאת עכשיו, היה טבעי שאשאר.

ישבתי על מדף השיש ליד האמבטיה והבטתי בה משתכשכת במים ובקצף. תנועותיה היו ארוכות וחינניות. היא היתה מודעת לנוכחותי. היא לא עשתה לי הצגות, וגם לא התעלמה ממני. התנהגה באופן שהיה לה טבעי, ואשר מצא מאוד חן בעיניי. לאחר שסיימה את הרחצה קמה ונעמדה באמבטיה. לקחתי מגבת, ועטפתי את גופה הרטוב. היא יצאה החוצה מהאמבטיה, ונעמדה ברגליים יחפות ורטובות על הרצפה. ללא ספק, אילו היה מדובר בסיטואציה אחרת, הייתי פורש את ידי, ומחבק אותה אלי באותו רגע. היא התיישבה על דופן האמבטיה, והברישה את שער הארוך והרטוב. לאחר שסיימה, קלעה אותו בצמה עבה ואת סופה קשרה בגומי. הבטתי בה בחיוך, והיא חייכה אלי ואחר כך השפילה מבטה במבוכה. היא קמה ממקומה וחיכתה. יצאתי מחדר הרחצה והיא יצאה אחרי למשרד.

ניגשתי לכורסה והתיישבתי עליה. חלצתי את נעליי ובאתי לפשוט את גרביי. היא עמדה במרכז החדר, ראשה מושפל מעט, וידיה לצידי גופה, עדין עטופה במגבת שעטפתי אותה.
"לי-אן", אמרתי לה כשאני מלווה את דברי בתנועות ידיים להבהיר לה את כוונתי, "את לישון במיטה, אני לישון כאן בכורסה."
לי-אן התקרבה ובאה אלי. כשהגיעה למרחק של כחצי מטר ממקום מושבי ירדה וכרעה על ברכיה לפני. היא הביטה לרגע בפני, כמבקשת ממני רשות לומר את דברה. הנחתי את ידי על ראשה הרטוב והחלקתי את שערה. היא הרימה את פניה כלפי, ואמרה לי בעברית תוך שהיא מלווה את דבריה בתנועות ידיים, על מנת להבטיח שאבין את כוונתה.
"אתה", אמרה והצביעה לעברי, "לזיין" הוסיפה בעודה שמה את כפות ידיה על בטנה ויוצאת צורת לב ברווח שבין אצבעותיה, "אני" אמרה והצביעה על עצמה ולבסוף הפטירה "בבקשה" כשהיא מקרבת את כפות ידיה זו לזו ומרכינה את מצחה לעבר אצבעותיה.

מניין לקחה את המלה 'לזיין' חשבתי לעצמי, הייתי בטוח שלא לימדתי אותה את הפועל הזה. תיארתי לעצמי כנראה קלטה אותה מאותם גברים שידעוה. הבנתי היטב את כוונתה, אולם המלה שהשתמשה בה לא התאימה. אחזתי את פניה בין כפות ידי, וליטפתי אותה. כך החזקתי אותה במשך דקה או שתים לפני שהמשכתי. לקחתי דף ורשמתי עליו את הסימניות של 'לזיין'. אחר כך רשמתי את הסימניות של 'לשכב יחד', ואחר כך את הסימניות של 'לעשות אהבה'. הייתי צריך כמובן להיעזר במילון לשם כך.

החזקתי את הדף מולה, והראיתי לה את הסימניות. הצבעתי על כל שורה ואמרתי את פירושה בעברית - זה 'לזיין', זה 'לשכב' וזה 'לעשות אהבה'. היא היתה נבוכה מאוד, כי הבינה שהשתמשה במלה מאוד וולגרית. אבל די מהר התעשתה, וחזרה על בקשתה הקודמת, הפעם בניסוח קצת יותר מעודן.
"אתה לשכב אני, אתה לעשות אהבה אני, בבקשה?"

היא נראתה כל כך יפה, פגיעה, נחשקת. שום כוח בעולם לא היה יכול לעצור בעדי מלהיענות לה. אמרתי לעצמי שהסיפור שלנו הוא לא סרט הוליוודי, ולהבדיל מהסרט - במציאות - גם ברוס ויליס לא יוצא צדיק כל כך. אספתי אותה אלי לחיבוק, וכרכתי את ידיי סביב גופה. היא נצמדה אלי וחיבקה את ראשי בזרועותיה. שפתינו נצמדו אלה לאלה בתשוקה עזה. לשוני מצאה את דרכה אל תוך פיה, ושם פגשה את לשונה ופצחה עימה במחול אוהבים. העזתי לקרוא דרור לרגשותי. ידעתי שאני מתאווה לה, ידעתי שאני חושק בה, ידעתי שאני אוהב אותה. היה לי ברור שאשמור עליה מכל משמר, שלא אתן לאיש לפגוע בה. אבל כלל לא היה לי ברור איך זה ייתכן בכלל.

הרמתי אותה והנחתי אותה על גבי המיטה.
"חכי לי כאן, אלך להתרחץ ואשוב מיד", אמרתי. דיברתי באופן טבעי, ולא בסגנון המלאכותי שלימדתי אותה, אבל בצירוף תנועות ידיי היא הבינה אותי בלי בעייה.

המשך יבוא ...