הגהנום כבר פה

מהו סאב-ספייס? (חוויית היציאה מן הגוף וריחוף בתוך מסע מרתק ומטהר)
סאב-ספייס הוא מצב מותנה, אליו מגיע הנשלט על ידי השולט.
מדוע מצב מותנה?
כדי להגיע לסאב-ספייס, פועלים על הנשלט שני מישורים:
המישור הפסיכולוגי-נפשי והמישור הפיזיולוגי-גופני.
המישור הפסיכולוגי-נפשי

מישור הפסיכולוגי-נפשי בא לידי ביטוי בצורך של הנשלט להתמסר טוטאלית לשולט.
התמסרות זו כוללת בתוכה את המרכיבים הבאים או חלקם:
אהבה,
הערצה,
כניעה מוחלטת,
נכונות עמוקה להיות נשלט
והצורך לציית ללא עוררין.

אל הסאב-ספייס, מתוך המישור הפסיכולוגי-נפשי, ניתן להגיע בכמה שיטות, אך כאמור, תלוי מהי מידת ההתמסרות והאהבה של הנשלט.
ישנם מקרים בהם הנשלט ישמע את קולו ה'מוביל' והמרגיע של השולט ובצו המילים ייכנס אל ה'נסיקה' מתוך הגוף.
במקרים אחרים, בהם הנשלט מצוי עמוק מאוד בתוך ההתמסרות, יתכן מצב התנייתי בו השולט יאמר מילה או ישמיע צליל המוכר לנשלט כ"פקודה" שעליו לשקוע והיציאה מן הגוף אל המסע המרתק יחל מייד.

גם בתהליך פיזי בלבד ניתן להגיע לסאב-ספייס, אך הדרך לשם היא ארוכה הרבה יותר ולפעמים מתישה הן את השולט והן הנשלט ולעיתים אינו מוצלח או נכשל.

המישור הפיזיולוגי-גופני

המישור הפיזיולוגי-גופני בא לידי ביטוי בגירוי פיסי.
לגירוי הפיסי יש מכלול אפשרויות שהמאחד את רובן הוא הכאב.

מדוע כאב ?

בעת ספיגת הכאב, מבצע גוף הנשלט תהליך מדהים המבוסס על שחרור אנדרופינים. (אנדרופינים הם חומרים טבעיים המצויים בגוף, המשככים את הכאב ומרגיעים אותו).
על ידי העלאה מבוקרת של רמת הכאב, מייצר הגוף כמות גדלה והולכת של אנדרופינים, הגורמים לתחושה של אופוריה וריחוף.

תחילתו של ריחוף מתוך המישור הפיזיולוגי-גופני, נוצר מתוך כאב ממוקד, אשר נבנה בהדרגה על ידי השולט, מתוך הכרתו את יכולותיו של הנשלט.
כדי להגיע אל אותה חוויית הריחוף במסע, על הנשלט להגיע למצב זה מתוך רצון עז להתמסר לכאב, לספוג אותו מתוך נכונות לקבלו כחלק בלתי נפרד מהצורך בהנאה ולא מתוך תחושה של "עונש" או "השפלה".
עליו להתמסר לכאב והחשוב מכל - לא להתנגד לו ובוודאי לא להילחם בו, בכאב.

גם במישור הפיזיולוגי-גופני ישנה חשיבות רבה לקשר שבין השולט לבין הנשלט.
גם כאן האהבה וההתמסרות מסייעות רבות ליכולת הספיגה של הנשלט ומקלות עליו לשקוע אל תוך הכאב ולקבלו בהנאה.

ישנם נשלטים שיכולים להגיע לסאב-ספייס גם אם לא קיימת האהבה.
מקרים אלה מתקיימים במצבים של תשוקה גופנית ונפשית, בהם נפגשים הצדדים אך ורק על מנת לספק צורך ריגעי ב"טיפול" חד פעמי.

עומק ועוצמת הסאב-ספייס

בשני המישורים, הן במישור הפסיכולוגי-נפשי והן במישור הפיזיולוגי-גופני, ישנן רמות שונות של כניסה אל תוך הסאב-ספייס - אל תוך הריחוף.
עם הימצאות האהבה ונכונות ההתמסרות, עוצמת הריחוף גבוהה יותר.
ככל שיכולת ספיגת הכאב וקבלתו גבוהים יותר, הריחוף עובר ל'מחוזות רחוקים' בתוך המסע ומכאן, גם זמן השהייה בו ארוך יותר ומלא חוויות נפשיות עמוקות יותר.

מסיפורי החוויות של נשלטים אשר שבו מן הספייס, נשמעו תאורים מדהימים.
ישנם כאלה שסיפרו על 'אור זוהר' אליו הגיעו הרחק מעבר לזמן העכשווי.
ישנם שתיארו את הניתוק מהגוף ואת הדאייה במרחב, במקומות בהם לא היו מעולם.
ישנם שסיפרו על מפגשים עם אנשים מתקופות שונות בהיסטוריה, אותם פגשו בריחוף.
ישנם ששבו מן הריחוף וסיפרו על היטהרות טוטאלית של הגוף והנפש כאחד.
תיאור חוויות אלה מפי השבים מן הריחוף, דומה מאוד לסיפוריהם של אנשים ששבו מתוך מצב של מדיטציה עמוקה.

השילוב בין שני המישורים

לעיתים קרובות, יציאת הנשלט אל המסע המרתק הזה, כרוכה בשני המישורים גם יחד.
גם במישור הפסיכולוגי-נפשי, מעבר לקולו המוביל של השולט, יתכן ויניח את ידו בליטוף רך על גופו של הנשלט.

במישור הפיזיולוגי-גופני, בעת "החדרת" הכאב אל גוף הנשלט, יפנה השולט אל נפשו של הנשלט במילים מרגיעות ומנחות, אשר בנוסף לכאב, מפלסות את הדרך אל השקיעה ואל הריחוף.