הרהורים, עמדות, פובליציסטיקה ושאר ירקות

ביום שני, 20 ביוני, קמתי עם תחושה שבא לי לבקר בישראל, לקח זה יום להבשיל, ב-21 קניתי כרטיס וביום חמישי ה-23 נחתתי בנתב"ג.

היה כייף, האקלים היה פחות חם ממה שצפיתי, תל אביב הייתה יפה ומקסימה כרגיל, טיילתי במחוזות ילדותי, התמכרתי לנוסטלגיה, הניסיון לבקר בדירה בה גדלתי ברחוב אבן גבירול, נכשל, הגעתי, עליתי, דפקתי ואף אחד לא ענה, אני מניח שהדירה חולקה לכמה דירות סטודיו.

השתוקקתי לג'חנון, רק בשבת האחרונה, השלישית שהייתי, נזכרתי ואצתי רצתי לאכול ג'חנון!

זה התחיל לקרות בתדירות גבוהה יותר מבעבר, הביקור הקודם שלי היה לפני כשלושה חודשים, בפברואר מרץ.

ביום ראשון חזרתי הביתה, Home sweet home.

שבת שלום.

ביום חמישי האחרון היו בחירות לראשות עיריית לונדון ולמועצות העירוניות.

הלכתי לבחור, מלבד רישיון הנהיגה, לקחתי איתי גם את הדרכון, זו פעם ראשונה שאני ממש את זכות הבחירה שלי בממלכה המאוחדת והיה ברור לי שאני צריך להזדהות.

כך התנהל תהליך הזיהוי:

ניגשתי לוועדת הקלפי, נשאלתי מה כתובת המגורים שלי, חברת הוועדה דפדפה בפנקס, לאחר מכן היא שאלה אותי לשמי, היא מחקה אותי מהרשימות ונתנה לי את פתקי ההצבעה.

יום ראשון, לפני שבועיים, היה מושלג. יש משהו קסום בשלג, הפתיתים בדרכם לקרקע, המראה של הרחוב בחזית הבית, המראה המיוער בעורף, החמימות בבתים המוסקים.

במרחק של כ-200 מטר מהבית שלי יש פארק, ענק, אחד ממאות שפזורים בלונדון.

היו בו עשרות בובות שלג, מאות רבות של אנשים, משפחות, זוגות, אנשים ידו כדורי שלג, היה הד של קולות מאושרים, האווירה הייתה של קרנבל נפלא.

הצטלמתי ליד שתי בובות שלג, אחת הבחורות שביקשתי ממנה לצלם אותי שאלה Did you made it? עניתי לה, No I am just taking the credit.

כה התלהבתי עד שהעליתי פוסט מתועד לאחת הקבוצות הגדולות של צעירי אחת הערים במרכז.

הבוקר קמתי, קר מעט יותר מהרגיל, ירדתי להפעיל את ההסקה ובדקתי את התחזית ו... ממחר שוב צפוי שלג והפעם מסיבי יותר, הוא אמור להימשך עד יום שלישי :)

המשוואה הזאת לא מסובכת, היא כוללת שני משתנים.

1. אני אומר.

2. את עושה.

למרות הפשטות שלה, מעת לעת את נכשלת בישום שלה.

תקופת החגים בלונדון, מדהימה, החל מאמצע נובמבר, מתחילים לקשט את הרחובות, החנויות והבתים ולקראת מחצית דצמבר, האווירה מושלמת.

בלילות הכל מואר, הבתים מקושטים, בעצים, אורות צבעוניים, סנטות ומגוון קישוטים.

בסופרים יש אווירת חג, יש מבצעים אמיתיים, העגלות בהם שמים תרומות של מוצרי מזון לנזקקים מתמלאות במהירות, ניתן לראות לפעמים תורים ליד העגלות ומשפחות עם ילדים עומדות והילדים מכניסים מוצרים עבור הנזקקים.

אנשים בכלל ונותני שירותים בפרט, שהם באופן כללי סבלניים ואדיבים, עושים זאת שבעתיים, Merry Christmas נשמע כל הזמן, אנשים מברכים אחד את השני ברחוב.

בחנויות רבות יש כלי הגשה עם שוקולדים או עוגיות.

ב-25 הייתי בחדר מיון, (אני בסדר גמור), כולם עם אביזרי חג, מפקידות הקבלה, עד הרופאים, עבור דרך האחיות ואנשי הביטחון, מצנפות טיארות, כתרים צבעוניים.

ונטפליקס משדרים אינספור סרטי וסדרות חג מולד דביקים, מלאים באהבה, נתינה וסוף טוב.

שבת שלום :)

ביום רביעי, 14 באוקטובר, חשתי לפתע תשוקה עזה לביקור מולדת.

ביום חמישי, 15 באוקטובר, הגעתי ואתמול חזרתי הביתה.

היו 30 מעלות, צריך ללבוש מסכה ברחוב, אבל יש טורטית, ג'חנון וקראוסונים חמאה ושקדים של ארומה.

היה נחמד לפגוש אתכן ואת מי שלא הספקתי לפגוש, אבוא שוב.

תפסיקי להשקיע כל כך הרבה זמן ואנרגיה בניסיונות לגרום לי לחשוב עלייך דברים שלא קשורים אלייך.

תשקיעי אנרגיה בלהשלים עם עצמך, לקבל את עצמך ותופתעי לגלות שפחות יעניין אותך מה אני או אחרים חושבים עלייך.

והעובדה שאנחנו רואים, שומעים ומהנהנים בראש, לא אומרת שאנחנו לא רואים מבעד לדברים...

מאז יום חמישי יש אקלים לא שגרתי, הטמפרטורות אמנם לא נמוכות מדי, הן נעות בין 4 ל-11 מעלות, אבל יש רוחות עזות וממטרים בלתי פוסקים.
צד אחד של הדירה שלי פונה לרחוב, רחוב לונדוני טיפוסי, בתים ויקטוריאניים מרהיבים, יש משהו מרתק בצפיה בעוברים והשבים, עטופים מעילים, מכונסים בתוך עצמם, הולכים בחיפזון מסתתרים מהצינה והטיפות, מטריות לא מביאות תועלת, שכן הן לא יכולות להתמודד עם הרוחות.

מהצד השני, הבית משקיף אל Parkland Walk, יש לי נקודת תצפית טובה, חדר השינה, בקומה העליונה משקיף אל הפארק, הקיר כולו זכוכית, אני מסיט את הוילונות וכאן יש דיסוננס, מחד יש את האנשים הנחפזים במעילים ומאידך יש אנשים שעושים ספורט, הולכים, רצים, רוכבים על אופנים, אלו גם אלו עוברים בסך וזה מרתק אותי ומזיז בי משהו.

יש לי חבר, כאן, בלונדון, שמנסה לשפר את הידיעות שלו בשפה העברית.הוא שלח לי קודם הודעה ב-WhatsApp, הוא כתב לי שחלק מהשירים של מוטי אילוביץ נמצאים ב-YouTube עם תרגום לעברית, זה מסייע לו בהבנת השפה, הוא הפנה אותי לדקה ספציפית בשיר בשם "העיניים של אמא" והוא ביקש ממני שאסנכרן לו מילה בתרגום מול מילה בשפת המקור.

נזכרתי שלפני זמן, צפיתי בקליפ של מוטי אילוביץ שנקרא "בערל", יש בקליפ רעיון מתוכחם שממש אהבתי, בשביל להבין את הרעיון צריך לצפות בקליפ מתחילתו עד סופו. יש גם את הקליפ הזה מתורגם, מי שמסוגל להתעלות מעל האנטגוניזם שיש בו כלפי הדמויות שמשחקות בקליפ ויוכל לראות את הקליפ ולקרוא את התרגום מתחילתו עד סופו, עשוי לקחת מזה משהו.

יש את השירים שלו עם תרגום וללא תרגום, מי שמחפש עם תרגום, צריך לכתוב את שם השיר בתוספת המילה תרגום "בערל תרגום"...

בלילה הראשון של ראש השנה, התארחתי אצל חברים, הם הושיבו אותי ליד Barry, שניכם דוברים יידיש הם אמרו, אתם תהנו אחד מחברת השני, הם צדקו, הפכנו חברים.

בתחילת השבוע Barry שאל אותי אם ארצה ללכת לארוחת שישי, בבית כנסת כלשהו, הוא אסף אותי מהבית אתמול בשעה 17:00, הגענו לארוחה, כשנכנסו ניגש אלינו מישהו וקידם את פנינו בחמימות, Barry אמר לי שהוא "נשיא בית הכנסת", באולם היו כמאה חמישים אורחים, חלקם גויים, בני זוג של יהודים, הקולינריה הייתה משובחת, היה גפילטע פיש, האווירה הייתה מדהימה, של שותפות, יחד, השיחות קלחו, היה פשוט נפלא.

לאחר הארוחה, הודיתי לנשיא הקהילה על קבלת הפנים והאירוח, אמרתי לו ששלמה המלך אמר שיותר טוב לאכול ארוחת ירקות עם אהבה, מלאכול ארוחת בשרים עם שנאה, אתה נתת לנו ארוחת בשרים עם המון אהבה ואני מודה לך על כך, הוא ביקש להתחבק איתי ואז הוא אמר לי שאבוא גם מחר (היום), שיש קידוש גדול, מעולם לא סירבתי להערינג וטשולנט, קראתי ל-Barry וקבענו להגיע גם היום.

מבית הכנסת נסענו לפאב ב-Brick Line, המוזיקה הייתה מעולה, אנשים משוחררים, רוקדים, שמחים, משאירים את טרדות היום יום מאחור, הקולה זירו ששתיתי היה מעולה, לקראת חצות יצאנו לטייל ברחוב, יש שם מאפיה, בבעלות יהודית, שפתוחה 24/7, תורים אינסופיים ובייגלס משובחים.

הטמפרטורה הייתה 2 מעלות, מעיל של הוואכן אס אס ומגפים של טייסי הלופטוואפה, עשו את העבודה.
תחי הממלכה המאוחדת!