סקיצות מחיים דיספונקציונליים

כן כן נאלצתי לצלצל בעצמי אליך, מכתב המלצה בכול זאת.
קיויתי שאראה אותך בעבודה אבל רק עברתי על ידך היית עסוק בשיחה
לא הבחנת בי והלכתי הלאה
אחרכך בחריקת שיניים התקשרתי לשאול מה קורה, לבקש המלצה
חצוף שכמוך. אני מחרימה אותך.
נכון שהתקשרת חזרה.
נכון שדבר ראשון בלי שלום, בלי מה נשמע, בלי הקדמה אמרת בטרוניה
"התעלמת ממני בבוטות היום!"
- "היית עסוק בשיחה". אמרתי אחרי שזיהיתי שזה אתה.
(לא התעלמתי מכול כך הרבה אנשים היום)
- זה בסדר אני לא כועס
- כמו שאני לא כועסת שלא ענית לי על האימייל.
- יפה החזרת לי... אמרת
אחרכך אמרת שאתה עסוק משוגע, מנסה להספיק הכול לפני חופשה קצרה
צריך להעיד בבית משפט כשתחזור בחזרה. (שמחת זקנתי )
אוקיי- לא נכון, הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר שם
לראות אותך עד מומחה,
בחליפה ועניבה אני מודה, אתה נראה פתאום עוד יותר רציני ועוד יותר נחשק.
תתן לי המלצה מדהימה אמרת, אני יודעת אילו דברים טובים אתה חושב עלי אמרת
יופי לי. בכמה עלתה לי המלצה זו אתה יודע?
וכן אתה רוצה להמשיך לעבוד יחד בקרוב כשתהיה קצת פחות משוגע.
(איכשהו אני לא רואה את זה בכול זאת. אני כבר סקפטית בעידן שאחרי המפלה.)
את עצמי אני יותר לא משלה.
הלוואי היה לי זמן למלא עצמי במשהו אחר.
המרוץ אחר הגלימה הגיע לשלב הסופי. המרוץ לקו הסיום, עכשיו חייבים לתת מאמץ אחרון
ואני, ללא כוח תשושה
כמו חיות ניסויי מעבדה
שמסובבים אותן על הגלגל ללא שינה.
בסוף מרוב לחץ הן מורטות לעצמן ת'פרווה.
לא אתה גורם את הלחץ הזה, יש מספיק גם בלעדיך.