סקיצות מחיים דיספונקציונליים

כתבתי לך כי רציתי שתנחם אותי, איזה חיבוק משהו, ושתתחייב לפרוייקט שלנו או שלא. רק שתחליט. נמאס לי מהרגשות העדינים שלך מהפחד שלך ממחוייבות. אני יודעת שאתה נהנה שאני רודפת אחרייך. אבל לי זה נמאס. קצת עובדים אח"כ אתה נח חודש. אז כתבתי- תגיד כן-או-לא. רק תגיד
גם אם לא אז זה בסדר. נו ומה כתבת? כתבת ש"זה רעיון מעולה".
נו ו....??? אגדה. פשוט אגדה.
אוקיי מה שנכון ניחמת אותי, ואמרת שתשמח לעזור לי כמיטב יכולתך.
בעיטה הייתי מעיפה בתחת הגרום שלך.

אמרתי לה- עד סוף השנה הוא יג'נן אותי ככה. למה? כי הוא יכול, כי זה מנפח לו ת'אגו הגדול.
אמרתי- עד סוף השנה אני לא אדע.
והיא רק אמרה-אהה.

סוסה קטנה סוסה בוכה, רועה לבד באחו.
הסוסה שלו נזרקה על ידו והוא הלך הוא.
ואללה מבינה אותה וצר לי על הסוסה הקטנה.
אהבה אותו. הבחורה המסכנה