לכבוד הפוסט הראשון, אני נזכרת בפעם הראשונה שהכרתי אותו,
זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי מישהו דרך האינטרנט,
הייתי בתולה לגמרי.
אבל רק בקטע הזה. ובמזל.
ישבנו במקום פומבי, כיאה למה שלמדתי מחברותיי מנוסות הדייטים האינטרנטיים, על צעדים חשובים כדי להגן על עצמי.
אפילו שלחתי לייב לוקיישן שלי בוואטסאפ לחבר,
אתם יודעים, שיהיה ככה למקרה שיחטפו אותי.
כן. ראיתי הרבה יותר מדי חוק וסדר מדור מיוחד.
ואז הגעתי,
ראיתי אותו,
התחבקנו,
והרגשתי בבית.
(סליחה על זה, חוץ מחוק וסדר אני רואה גם יותר מדי קומדיות רומנטיות).
ישבנו ודיברנו ודיברנו ודיברנו, ורציתי כל כך שהוא יגע בי,
מתתי שהוא יכניע אותי,
נמסתי כל פעם שהיד שלו עברה עלי בטעות מכוונת.
והנה היום אנחנו פה. יחד.
עולם השליטה זה עולם מאד אירוני,
לפני שהכרנו פחדתי שהוא יחטוף אותי,
ועכשיו?
עכשיו אין דבר שאני יותר אוהבת מלהרגיש כנועה, אנוסה.
להגיד לו ״לא״ כשכל הגוף שלי רטוב וצמא ורוצה ומשתוקק.
זה היופי בעולם הזה,
הרצון משנה את כל התמונה,
אנחנו אף פעם לא יודעים מי יותר שולט בעצם,
השולט או הנשלטת?
פתחנו לנו את המקום הזה בשביל שנינו,
בשביל להכיר אתכם ואתכן,
בשביל שתכירו אותנו,
בשביל חוויות ופנטזיות חדשות.
עד כאן להערב.
אלקטרה.
💜
(גם הוא יכתוב כאן לפעמים, אני מקווה, אהמ אהמ)
