ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקפיצה

אדוני אהובי
קופצת אתך, לא משנה הגובה, לא משנה לאן, כל עוד ידך אוחזת בידי
אני ק ו פ צ ת ..............
לפני 13 שנים. 11 ביוני 2010 בשעה 6:00

היו מילים מאד רכות ומלטפות...
ואהבה זורמת ונוטפת כמו שמן חלקלק מבין האצבעות...
ונשיקות שקטות ועמוקות ורטובות , יפות כמו עיניים שהיו לו פעם עצובות.
היה גם המכשול שגם הפעם נעקף לו בקופסה האדומה ובה תריסר....שנלקחו כמו כושים קטנים.
היה לו רוגע של אחרי 5 שנים ... שטרם נחגגו ברוב פאר שקט ואפלולי.
והיא היתה יפה ועטופה ורטובה , גונחת ושותקת חליפות.
והוא היה איתה...ובשבילה ורק שלה.

לפני 14 שנים. 29 ביוני 2009 בשעה 19:23

שהדהמת אותי....
במה שיצא שמה...
בנקיון שלו...
בעוצמה שלו....
בכוח שלו....
שווה אבטיח קר...
ומבט מזוגג...
ושטיפת כלים..
וניגוב כל שהוא...
וואלללללה...מגיע.
להסיר את הכובע...
שאפו...
לך..

לפני 15 שנים. 22 בנובמבר 2008 בשעה 8:39

הבוקר האנגלי והזרזיפי עמד בניגוד מוחלט לחום שהתפשט אצלה אחרי הכן שלו.
הגשם שירד ללא הפסק מרטיב את הכל היה כמו משל למה ולמיי הניגר ממנה זה שמרטיב את תחתוניה כשעמדה מול הקבוצה שלה.
הוא הרשה לי....הוא הירשה לי......היתה מנטרה חוזרת שדפקה בראשה וגם דפקה לה קצת את השיחה איתם.
הבוקר האפרורי יתחלף עוד מעט בקרעי עננים שחורים ובקצווי שמים כחולים שיגיעו בעקבותיהם...
גם הבוקר הפתיע אותה ... שיחת הטלפון היתה קצרה וחתוכה , הייתה חמה ומתוקה ....שקטה ואביבית..
את יכולה ....
בערב הוא מצא את השורות הארוכות שלה...כתובות במהבהבים האדומים אליו..
ההיא רצתה...וזאת היתה כבר מוכנה לכך מזמן ....ולמה התאחרת לה בשנתיים...וגם במבוכות ובקטעי שיחות....יפות.
וכן היא גם תבחר לה בדיסקרטיות שלה את האישה שתהיה המשרתת הזונה או הנשלטת...היא תמצא את המילה המתאימה כבר בעצמה.
והוא יביט וישתאה בה ... ורק יגניב חיוך קטן אוהב וחמקני.

לפני 16 שנים. 19 באפריל 2008 בשעה 2:52

הנה זה בא היא אמרה...נזכרת בלילה המהביל ליד המחשב בדירה הקטנה שבדאון...
ההיבהוב האדום...האושר שמציף אותה....
הוא מבקש....תשלטי בי...
חודשים של רמיזות שהעלו אצלו חיוך מתנשא וקטן...שנידחו בעיניים מצומצמות...שבוטלו ברגע הראשון.
שעלתה גם דור למסך חשה שהוא מתרגש..מבקש...רוצה
הרטיבות אצלה...דבר מובנה בדרך כלל באישיות המחורמנת והמהוגנת עד בלי די.....עלתה והתפרצה לה..
דווקא שם "בשליחות האומה" ....רגעים לפני שהטלפון ממפקד ה"קבוצה" היה אמור להגיע..
דווקא אז ...הוא ביקש.
אני מבקש הוא ריצד בשנית במסך הגדול מול עיניה...
איך השגת את דור לאטה לעצמה....הוא עוד יחטוף הירהרה בפולניות עסיסית...ואפילו כתבה לו את זה...
תתחיל לאונן אהובי...מי אתה...ומה אתה מבקש...תתחנן....
היו רק מעט שהקלידה בתזזית של מהירות לא מוסברת......
ואולי היה רק משל...לדיבורה האיטי ... למחשבתה המוסדרת והמוקפדת תמיד ...
תמשיך...היא אמרה....רטובה ונושמת.....
הנה זה בא .... הנה זה בא........חיוכה הגדול לא נימחה....
המשך יבוא....או לא.

לפני 16 שנים. 17 באפריל 2008 בשעה 12:21

ההפתעה שציפתה לה...ככה היא סיפרה לי
לקח לה הרבה ימים..לילות ארוכים...שתיקות מתוקות......
בוקר חורפי היה וענני גשם יפים וכבדים נעו במהירות בשמי תל אביב.
לא היה בגשם המטפטף ובזרזיפים הדקים כדי לבשר על הבאות.
הטלפון שצילצל היה ארוך עד שנענה על ידה...
זה היה ההוא...
ההוא שאת שמו אמרה רק בלחישות האהבה שלה בטלפון איתו.
ההוא שהיה מרדים אותה כל עת שנרדמה על העבודה הרבה שהגיעה תמיד בזמן הלא מתאים מהמשרד שליד הצומת הצפונית.
אני מבקש לספר לך לחש...
אתה לבד שאלה בחשש הבוקר העגמומי שמבחוץ..
לבדי..אבל מתרגש , פוחד ... אבל החלטתי...
שיערה הקצר שזה עתה יצא מחפיפת הבוקר חש בעקצוציות ההתרגשות..
הנה זה בא היא הרגישה...
יכולותיה המאגיות המתפתחות אמרו לה דבר ... חשה בשקט המתפרץ בעוצמה שבאה ללא אזהרה...
כמו הצונאמי האחרון שנכפה עלינו מהמערב באחרונה ...
אני מבקש הוא אמר והביישנות המוכרת נשמעה בקולו....אני מבקש...חזר בשנית..
שתשלטי במיניות שלי....האורגזמות שלי...בגמירות שלי...
הצעקה שלא באה לידי ביטוי ... היתה כמו בפעם ההיא בביקור המשפחתי בתפוח הגדול לפני חודשיים...
שביקש את שביקש... והתחנן שתינצור בליבה..
חיוך רחב וגדול התפשט על פניה המקסימות וחיוכה שובה הלב..
הנה זה בא...
אמרה בפולניות שלא נמחתה גם אחרי הדור השלישי ...
הנה זה בא....
המשך יבוא...אם יבוא.


לפני 17 שנים. 12 בדצמבר 2006 בשעה 14:53

"את יודעת שאני די אמפוטנט" אמר לי.. עצם את עיניו ונאנח...
וזה אחרי כמה וכמה השפרצות טובות (מי סופר בכלל?)
מה אני אמורה לעשות עם זה?
בסך הכל בקשתי עוד... 😄
והוא חשב שאני לא אעיז
אז, הלוואי וכולם יהיו אמפוטנטים כמוך, כן ירבו!
אוהבת אותך אמפוטנט נימפומן שלי.... ]

לפני 17 שנים. 26 בנובמבר 2006 בשעה 22:13

אז..
כמעט זכינו ב- 100,250 ש"ח

אבל...

זכינו במשהו הרבה יותר גדול
במשהו שלא נמדד בכסף

לפני 17 שנים. 15 בנובמבר 2006 בשעה 19:52

היה מדהים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!![b]

לפני 17 שנים. 14 בנובמבר 2006 בשעה 7:07

אהבה שלי, יקר שלי

מ ז ל ט ו ב ! ! !

לא יאומן שזה כבר יום ההולדת השני שאנחנו חוגגים ביחד, בהרבה אהבה, תשוקה, חברות, פרגון, בתוך קשר עמוק שיש בו כל כך הרבה גם וגם ועוד ועוד 😄
ויש בתוכי שפע ברכות עבורך אהבה שלי, אבל אותן אעניק לך מחר כשנהיה הכי קרובים שיש, מבט אוהב בעיניים, שפתיים מתחברות, נשימות מתאחדות... מחר...
כן, מחר, היום שעליו אינך יודע דבר, היום שכבר שבוע מעלה לי חיוך דבילי על הפרצוף
וזה בכלל לא משנה אם תהיה תוכנית א' , ב, או ש', כי תמיד תמיד מדהים לנו ביחד.
רק אתה יודע מהי אהבתי אליך, עד כמה אני שלך, אתך (טוב נו, אולי גם ל6 קוראינו הנאמנים יש שמץ של מושג).
אבל רק לי יש מושג מה יש שם בגרעין הפנימי (הכי הכי עמוק) שכבש אותי, שנתן לי לחדור והקסים אותי..
תמשיך להיות איש מדהים כפי שאתה, עם המבט הממיס בעיניים, החיוך הביישני והלב.. הלב הרחב הזה...


א ו ה ב ת
ש ל ך ת מ י ד
אני

לפני 17 שנים. 9 בנובמבר 2006 בשעה 11:38

אז אמרתי לה...והיא אמרה לי....ואז אמרתי לה סופית.....
אהבה שלי...
{מילים שמייד מרככות את הגן הפולני הטוב והמיטיב..}
את תעשי כרצונך...לא רוצה לדעת דבר...הכל שלך..ועלייך...ואיני שואל דבר.
זה יכול להיות בשמיכת פוך כחלחלה..ומילות אהבה..וזה גם יכול להיות אחרת.
אבל את אהבה...אבל את מצטיינת...
ואני בטוח שזה יהיה מצויין כדרכך..כדמותך...כקולך.....
משאיר את הכל ומגיע...מחנה את האוטו .. נכנס... ושוקולד כבר אמרנו...מדהימה...
ואם תצטייני במיוחד יהיה גם בונוס יומיים אחרי..
ואגב...למי שיש הצעה להציע לה...יש לי יותר מניחוש שהיא תשמח לקבל..{בבוקרו של שבוע הבא}. ואחרי שהעניינים הטכניים האלה סודרו וסוכמו ...נמשיכה.
מישהי כתבה שנהנתה מהבלוג...אבל
פולניה..? תהיתי ביני לביני...
מי פה כותב למי והכל לפעמים מעורפל לא ברור...
ואבהיר..זהו בלוג משותף...קצת אישי לפעמים...משהו ביני לבינה..עם המון הבנה...
ול6 הקוראים..נאמנינו..שלום... תמיד איתכם...ותודתנו מראש כמובן.