הנה זה בא היא אמרה...נזכרת בלילה המהביל ליד המחשב בדירה הקטנה שבדאון...
ההיבהוב האדום...האושר שמציף אותה....
הוא מבקש....תשלטי בי...
חודשים של רמיזות שהעלו אצלו חיוך מתנשא וקטן...שנידחו בעיניים מצומצמות...שבוטלו ברגע הראשון.
שעלתה גם דור למסך חשה שהוא מתרגש..מבקש...רוצה
הרטיבות אצלה...דבר מובנה בדרך כלל באישיות המחורמנת והמהוגנת עד בלי די.....עלתה והתפרצה לה..
דווקא שם "בשליחות האומה" ....רגעים לפני שהטלפון ממפקד ה"קבוצה" היה אמור להגיע..
דווקא אז ...הוא ביקש.
אני מבקש הוא ריצד בשנית במסך הגדול מול עיניה...
איך השגת את דור לאטה לעצמה....הוא עוד יחטוף הירהרה בפולניות עסיסית...ואפילו כתבה לו את זה...
תתחיל לאונן אהובי...מי אתה...ומה אתה מבקש...תתחנן....
היו רק מעט שהקלידה בתזזית של מהירות לא מוסברת......
ואולי היה רק משל...לדיבורה האיטי ... למחשבתה המוסדרת והמוקפדת תמיד ...
תמשיך...היא אמרה....רטובה ונושמת.....
הנה זה בא .... הנה זה בא........חיוכה הגדול לא נימחה....
המשך יבוא....או לא.
לפני 16 שנים. 19 באפריל 2008 בשעה 2:52