בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקפיצה

אדוני אהובי
קופצת אתך, לא משנה הגובה, לא משנה לאן, כל עוד ידך אוחזת בידי
אני ק ו פ צ ת ..............
לפני 18 שנים. 26 בנובמבר 2005 בשעה 15:40

עוד בדרכי במכונית הנחה אותי לעלות במעלית לקומה הראשונה ולהכנס לחדר 108 (זונה לא?:-)). פותחת את הדלת, החדר חשוך לחלוטין, הדלת נסגרת מאחורי, מחפשת היכן להניח את חפצי, בקושי מספיקה, מרגישה את האדון מאחורי, נרגשת רוצה לחוש אותו, לא נותן לי להסתובב, מורה לי לרדת מיד על השטיח – על ארבע, כמו שראוי לי.
עדיין לבושה זוחלת אחריו עד לכורסא בפינת החדר, בקושי מצליחה לראות משהו. "תרבצי ותלקקי, ולא רוצה לשמוע ממך הגה ברור כלבה?" משתטחת ומתחילה ללקק, בתחילה לאט ואח"כ בהתלהבות, את שתי הרגליים, בין האצבעות, לאורך כף הרגל, מוצצת, מתענגת על כך שמשרתת אותו.
והוא שיודע כמה התגעגעתי אליו, כמה עורגת לחוש את שפתיו, מושך את הזמן, גורם לי להיות יותר מתאווה.
מורה לי להוריד את החולצה והחזייה ומתחיל לטפל בפטמותי, ואני מתמסרת למגע, לכאב, מתחרמנת, מרגישה את תחתוני נרטבים. "תודה אדוני" אומרת.
מבט עיניו מצביע על הזין המגורה שלו ויודעת את אשר מבקש. "קדימה כלבה" אומר. שפתיי נצמדות לאברו אצבעותי מענגות את אשכיו. לאחר זמן מפסיקה, צריכה אוויר, השפתיים צריכות שחרור, לא בקשתי רשות ועל כך אחטוף...
המכנסיים והתחתונים מורדים, רוכנת על המיטה, בודק לי את החורים, מרגיש את חרמנותי, את חום תאוותי. מתחילה לחטוף בישבנים ואחרי כל מכה לא שוכחת להודות לאדון על כך שמטפל בי, מאפס אותי, מחנך אותי. מרגישה שמן נשפך בין ישבניי, יודעת את אשר יבוא, מחדיר אצבעותיו וכפי שאומר "מכין את החור שלך כלבה" ....
רק אח"כ מזמין אותי לצידו במיטה וכששפתיו נוגעות בשלי, זרם עובר בגופי, כמה רציתי, כמה חיכיתי. וכשידיו מחבקות אותי, חום מציף אותי. יודעת שהגעתי למקום הנכון.
ויש עוד המשך של 4 שעות, מטריפות, שכרון חושים, אורגזמות מדהימות
אולי פעם אשתף... 😄


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י