לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקפיצה

אדוני אהובי
קופצת אתך, לא משנה הגובה, לא משנה לאן, כל עוד ידך אוחזת בידי
אני ק ו פ צ ת ..............
לפני 18 שנים. 27 במרץ 2006 בשעה 22:21

היום המיוחד הזה התחיל בציפיה מתוחה...כמה דקות לפני היה שקט..
ריכוז מוזר...מחשבות שנשלחו מאי שם...השיעור לא הסתיים עדיין , כמעט רבע שעה נותרה...אבל כאן הסתיים שיעור אחר בהצלחה גדולה...
הסיום היה ב13 ו50 דקות לערך.....
לפעמים תחילתו של סמסטר...הוא סופן של כמה שנות לימוד רבות...וחודשיים של
נדודים...הבאים עם בוקר.
מול הים והגלים הנוצצים בקצף חוף..של דייגי חכות....ורעש רוח...
זה היה אחרי...
הנתזים המלוחים היו צפונית למה שנצץ בעיניים דרומיות...
השמחה המערבית נמהלה בצהלות הגאווה הרעננות...של הקמפוס....
היא הרגישה אותו...הוא ידע את אהבתה....
החלום של טוסקנה לא היה קרוב יותר מעולם....
היין..הליטוף...הנרות...קירות האבן....הצחוק הבלתי גמור...הכרמים...זיתי החושך..
השחר האדום....ערפל הבוקר המואר בוילון...החיבוק...שאמר את שתיקתו הגדולה ביותר.
אדונה.

[b]


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י