היום כלבתי תקבל מתנה מגיע לה אחרי זמנים רבים כל כך..
הזונה נצמדת לרגלי המיטה ואחר כך לרגלי המלכה שלה..בבהונותיה...אצבעותיה..לא מעבר כאחת שעדיין אינה ראויה. טפלי בה אני אומר לה וטפלי בי גם ... מגיעה המתנה , הסוכריה המצופה, החלום שהרטיב את הכוס שלה ברחובות הומים ובחלומות לילה שסירבו ללכת לישון.
תודה אדוני היא אמרה .... והתודה היתה כל כך חמה ואוהבת ורכה ...וסכרינית עד
למאד....
היא ניגשה ושלפה את החגורה .... על ארבע כלבלבים שלי היא אמרה באותו קול...שאין
ממיס ממנו שולטים ושולטות...ודודים...וסתם מכורי טלפונים נוטפים.
לא אחד מול השני...היא נוזפת... תחת לתחת פנים לפנים...הוא נושק לה...היא חוטפת..מרכינה את הראש...6 מלכתי..ו7 ו8...ורק הנשיקה המחברת בחיש של שפתיים מונע ממנה את זעקת הכאב הקשה. ועכשיו אלייך..זה נוחת..לא מורגל בצידו השני של הים..לא יודע אותו...כאן הוא אזרח זר..כמעט בלי דרכון..עם שפה מגומגמת.
תודה לך גבירתי הוא לואט...שפתותיו ננשכות בשפתיה.
המשך יבוא.....
לפני 18 שנים. 25 באוגוסט 2006 בשעה 7:54